הרב דרזי מהרב שמעון ברק

סיפורים מהרב שמעון ברק על הרב דרזי

עם עריכה של קלוד:

פרק א: דמותו כמנהיג רוחני

הרב דרזי היה דמות מיוחדת במינה, שילוב נדיר של פיקחות ושובבות צעירה לצד קפדנות והקפדה על כל קוצו של יוד. בצעירותו עבד כמנהל חשבונות, אך השקיע את כל כולו בלימוד התורה. הוא היה חברותא של הרב יהודה צדקה, ויחד הם סיימו את הש״ס מספר פעמים.

הדייקנות והקפדנות

אחד המאפיינים הבולטים של הרב היה דייקנותו המופלגת. הוא מעולם לא שינה את שעונו לשעון קיץ, והקפיד תמיד על שעון חורף. דייקנות זו באה לידי ביטוי במיוחד בתפילות. כשהרב מרדכי אליהו היה עורך תפילות בערב ראש חודש, והיה מאריך בסליחות על חשבון זמן תפילת מנחה, היה הרב דרזי מביט בשעונו בהפגנתיות. לעיתים אף היה אומר בפירוש: "אם עכשיו לא מתחילים מנחה, אני הולך." הרב אליהו היה מכבד את דרישתו ומפסיק את הסליחות כדי להתחיל את תפילת מנחה בזמנה.

תקיפותו בענייני הלכה

הרב היה ידוע בתקיפותו בענייני הלכה. כשראה נשים על מדרגות בית הכנסת, אפילו בתוך המחיצות, היה מרים את קולו במחאה. בעניין תפילין של רבינו תם, כששאל אותו מאן דהו עד כמה צריך להתאמץ לקנותן, והרב הבין שהשואל אינו מתכוון להניח רש״י ור״ת יחד, הגיב בתקיפות שעדיף שלא יניח כלל תפילין של ר״ת, כפי שכתוב בשו״ע.

פרק ב: הרב כמקובל ומלמד

שיטת הלימוד הייחודית

שיעוריו של הרב דרזי התנהלו בצורה מיוחדת במינה. הוא היה נכנס לבית הכנסת, מתיישב במקומו, מסיר את הכובע, מתכסה בשמיכה, ומורה לתלמידים לקרוא. לרוב לימד בעל פה, ורק לעיתים נדירות היה מבקש ספר כדי להראות דבר מה מסוים.

תחומי הלימוד

הרב העביר שיעורים במגוון נושאים בקבלה:

- שיעורים בזוהר על פרשת השבוע לציבור הרחב

- שיעורים בשער הגלגולים

- שיעורים מצומצמים בכוונות

כשתלמידים חדשים ביקשו להצטרף לשיעוריו, היו מייעצים להם לשוחח עם הרב מראש כדי שלא יוציא אותם באמצע השיעור.

פרק ג: מסורת בבל וקשריו עם גדולי הדור

רבותיו ומורי דרכו

הרב דרזי קיבל את תורתו מגדולי חכמי בגדד:

- חכם אפרים הכהן

- חכם סלמן מוצפי

- חכם ששון מזרחי

הוא סיפר על הרב יהודה פתייה שלימד אצלם מסכת מגילה במשך חצי שנה, דבר שעורר פליאה רבה בקרב החכמים. אך כשהגיעו התלמידים להיבחן, הפכו את הבוחנים לנבחנים מרוב בקיאותם.

קשריו עם הרב מרדכי אליהו

הרב מרדכי אליהו העריך מאוד את הרב דרזי והיה מתפלל עמו בקביעות בליל שני של ראש השנה, אחרי אזכרת אביו. הרב אליהו אף היה מתייעץ עם הרב דרזי בעניינים שונים.

הקשר המיוחד עם הרב גץ

למרות השקפותיהם השונות לחלוטין - הרב גץ היה ציוני והרב דרזי השתייך לעדה החרדית - שרר ביניהם קשר מיוחד. ביטוי מעניין לכך היה בעניין המדליונים לשמירה מחבלי משיח: כשהראו לרב דרזי מדליון כסף שהרב גץ חילק, הוא אמר "זה לקחו ממני".

פרק ד: יחסו לציונות ולאומות העולם

עמדתו המורכבת

הרב דרזי היה בקשרים טובים מאוד עם הרב גץ, אף שהשקפותיהם היו שונות לחלוטין: הרב גץ היה ציוני, בעוד הרב דרזי, אף שלא סבל את אומות העולם והיה תומך נלהב במתנחלים, השתייך לעדה החרדית. ביום העצמאות, כשהרב ישראל אביחצירא היה אומר הלל בעקבות הרב גץ, הרב דרזי היה אומר תחנון. בשל כך המניין שלהם התפצל ביום זה - הרב דרזי היה מתפלל בכותל והרב ישראל אביחצירא בעזרה. ביום ירושלים, לעומת זאת, לא אמר תחנון אלא הלל הגדול אחרי התפילה: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", והיה ממשיך בשיר שחיבר על מפלת מצרים וכל הירידות שלו על אומות העולם.

תפילותיו המיוחדות

בכל יום, בסוף תפילת שחרית אחרי "עלינו לשבח", היה קורא שני פרקי תהילים בכוונה גדולה:

- "למה רגשו גויים"

- "שיר מזמור לאסף אלוקים באו גויים"

מיד אחריהם היה אומר "צור תחריב ירושלים תיבנה ומצרים לשממה תהיה" ומתחיל לפרט שמות של אומות: הסורים, הרוסים, האנגלים, הבריטים, המורמונים, הקומרים, האמריקאים, הקורדים, העיראקים, הפולנים, הגרמנים ועוד. כשהיו מזכירים לו עמים נוספים, היה מוסיף גם אותם, ומסיים ב״כולם יהיו הרוסים, לא ינוחו ולא ישקטו עד שיהרסו אחד את השני."

כשהיה עובר ליד בית קברות של ערבים, היה קורא את הפסוק "שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם", אך במקום "אחיכם" היה משנה את הניקוד בחיריק.

ביום ירושלים, למרות השתייכותו לעדה החרדית, לא אמר תחנון אלא הלל הגדול אחרי התפילה - "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", והיה ממשיך בשיר שחיבר על מפלת האויבים.

פרק ה: מסירות נפשו למצוות

סיפור פדיון פטר חמור

אחד הסיפורים המופלאים על הרב דרזי מתאר את מסירות נפשו למצוות. הוא וחכם סלמן מוצפי רצו לקיים מצוות פדיון פטר חמור. הם שמעו על שתי אתונות מבכירות העומדות להמליט, נסעו לבאר שבע וקנו אותן. בדרך חזרה לירושלים, חכם סלמן מוצפי, שהיה זקן, ישב ליד הנהג, ואילו הרב דרזי ישב מאחור עם האתונות כדי לשמור עליהן שלא יוכו בנסיעה. הם אף עצרו באמצע הדרך להתפלל מנחה. כשהגיעו לירושלים, האתון של חכם סלמן המליטה נקבה, ואילו האתון של הרב דרזי המליטה זכר, כך שרק הרב דרזי זכה במצווה. חכם סלמן אמר שזה בזכות מסירות הנפש של הרב דרזי למצוות.

פרק ו: עבודתו בקודש

הדפסת ספריו

הרב השקיע רבות בהדפסת ספריו. הוא סיפר שכאשר הדפיס את ספריו, לא הצליח לישון מרוב אחריות - היה קם כל פעם לבדוק שהכל כשורה.

סידור הכוונות

אחד מפועליו החשובים היה סידור הכוונות של "דחיית מוחין דקטנות". למרות שהרב כדורי הזהיר שהדבר מסוכן, הרב דרזי סידר זאת. לצערו, לאחר מכן נהרג בנו בפיגוע.

ענייני כוונות ותפילה

בספירת העומר, הרב דרזי נהג להתפלל דווקא מתוך סידור של תלמוד תורה לילדים קטנים, שאין בו שום כוונות. הוא הסביר שאפשר לכוון כל מה שאין בו המשכות, אך בפועל לא נראה מכוון דבר בספירת העומר.

הוא היה צמוד מאוד למנהגי בגדד, לפיוטים ולניגונים שלהם. בעניין קריאת הקטורת, היה מדקדק בצורת הקריאה המדויקת על פי הבן איש חי.

הוא היה מוסר דברים בשם הרב יצחק ניסים. למשל, לגבי אמירת "הא לחמא עניא" בליל הסדר, סיפר שהרב ניסים היה אומרה שלוש פעמים: פעם ראשונה על פי הקבלה, פעם שנייה כיוון שזה בארמית, ופעם שלישית "כהא לחמא עניא" - כיוון שזה לא אותו הלחם אלא כמו אותו הלחם.

הוא היה צוחק על אלו שמנסים לעשות צורת ו' במצה האמצעית. לדבריו, זו לא הייתה הכוונה כלל - הכוונה הייתה שהמצה הגדולה היא כנגד האב, והחלק הקטן של המצה הוא כנגד ד', כפי שנהגו לקרוא חכם ישועה וחכם סלמן מוצפי. הרב עצמו קרא את הקטורת כמו שכתב הבן איש חי בספר טהרת הקודש: "אות תה, אות יוד, אות תה", תוך הקפדה על הניקוד.

מעניין לציין שהרב מרדכי אליהו, כשקרא את הקטורת, היה משנה את קריאתו בהתאם לחברותא שלו: כשהיה עם הרב דרזי, קרא כמותו, וכשהיה עם חכם ישועה, קרא כמוהו. הרב אליהו העריך מאוד את הרב דרזי והיה מתפלל איתו בקביעות בליל שני של ראש השנה, אחרי האזכרה של אביו, ואף היה בא להתייעץ עמו, כפי ששמעתי מהרב דרזי עצמו.

בזמנו, הרב גץ חילק מדליוני כסף לשמירה מחבלי משיח, עליהם היה כתוב "מחבי". כשקיבלתי מדליון כזה בחברון, לפני כעשרים שנה או יותר, הראיתי אותו לרב דרזי. הוא הביט בו ואמר: "זה לקחו ממני". כששאלתי איך, והרי אמרו שזה מהרב גץ, השיב: "כן, הרב גץ לקח את זה ממני".

בעניין רבותיו, פעם כששאלתי אותו שאלה, השיב: "איני יודע, זה קיבלתי במסורת", ומנה את רבותיו: חכם אפרים הכהן, חכם סלמן מוצפי, וחכם ששון מזרחי. הוא סיפר גם על הרב יהודה פתייה, שלימד אצלם בבית מסכת מגילה במשך חצי שנה. החכמים תמהו מאוד איך אפשר ללמוד מסכת מגילה כל כך הרבה זמן, עד שתלמידי הרב פתייה הלכו להיבחן והפכו את הבוחנים לנבחנים.

בעניין כוונות בספירת העומר ופיטום הקטורת, הרב דרזי היה מתפלל מתוך סידור של תלמוד תורה לילדים קטנים, שאין בו שום כוונות. הוא אמר שאפשר לכוון כל מה שאין בו המשכות, אך למעשה לא ראיתי אותו מכוון בספירת העומר. בענייני הלכה היה צמוד מאוד לבן איש חי, למנהגי בגדד, לפיוטיהם ולניגוניהם.

תמלול הקלטות:

יש עוד הרבה דברים, גגון שהוא תמיד היה קם בחצות הלילה, או למשל הוא סידר את הסדר של הכוונה של דחיית אמוחים דקתנות, אלוהים דקתנות, מה שבכל הסידורים שלפניו לא סידרו אותה, הוא שאל את הרב כדורי אם האמת שצריך לסדר, אז הוא אמר שהאמת שכן, אבל זה מאוד מסוכן, והוא סידר אותה ואחר כך הבן שלו נהרג בפיגוע הוא סיפר לי שכשהוא הדפיס את הספרים שלו הוא לא הצליח לישון כי כל פעם הוא היה קם ובודק עם הכל כמו שצריך מרוב אחריות שיש לו הוא היה גדול מאוד גם בפשט הוא היה חברותה של הרב יהודה צדקה בפשט הם סיימו את השס אני חושב כמה פעמים הוא היה מנהל חשבונות בצעירותו והוא התאמץ מאוד מאוד בלימוד הזה היה אדם שגומל חסדים, יש עוד הרבה מה לספר

תודה רבה ככה שהוא היה, הרב היה מאוד מאוד פיקח והייתה בו איזה שובבות כזאת, שובבות אני מדבר במובן החדש של היום, צעירות כזאת. הוא היה אומר, אם ראשי תיבות ומות מקשים, היה משיחכם, אנו משיבים אמת משיחנו, אלא משיחכם אינו משיח אלא ממזר. זה האם, השבע פעמים אם בכלל בנושא של אומות העולם הרב היה מאוד מאוד חד וחריף תמיד בפתיחת האכל ואם לא היה פתיחת האכל אז בסוף תפילת שחרית אחריה עלינו לשבח הרב היה קורא שני פרקי תהילים בכוונה גדולה למה רגשו גויים ושיר מזמור לאסף אלוהים על דו מלאך מיד אחרי שני המזמורים הללו היה אומר צור תחיריו ירושלים תיבנה ומצרים לשממה תהיה ואז הוא היה מתחיל לפרט את השמות של כל מיני אומות והסורים והרוסים והאנגלים והבריטים והמורמונים והקומרים והאמריקאים והלא יודע מי עוד והקורדים והאיראקים והפולנים והגרמנים והיו צועקים לו לפעמים גם כן והיה מוסיף אותם אז הוא היה ככה מוסיף עליהם כולם יהיו הרוסים לא ינוחו ולא ישקטו עד שיערסו אחד את השני כל מיני דברים כאלה הוא היה מאוד נהנה בשעה הזאת וגם האנשים שסביבו אפשר לומר יכול להיות שאת הגישה הזאת הוא קיבל ממה שכתב הבן ישחי בסוף פרק ראשון של איך על היחס לאומות העולם בכלל מעבר לזה כשהיה עובר ליד בית קברות של הערבים אז הוא היה ככה קורא את הפסוק שלחו מכם אחד ויקח את החיכם רק שבמקום החיכם בחיריק קפדן דקדקן באורחות חייו מאוד מאוד מקפיד על הזמנים שלו דרך אגב הוא אף פעם לא שינה לשעון קיץ תמיד היה בשעון חורף הזמנים שלו תמיד תמיד התנהלו לפי שעון חורף וכשהרב אליהו עשה תפילות זה היה בדרך כלל בערב ראש חודש כשלא היה תחנון ולכן הרב אליהו מבחינתו היה מוכן להעריך קצת את הסליחות על חשבון תפילת מנחה שתפילת מנחה תיתחרר יותר אבל אז הרב דרזי היה תמיד מסתכל בשעון ככה בהפגנתיות ליד הרב אליהו ולפעמים גם היה אומר לו אם עכשיו לא מתחילים מנחה אני הולך אז הרב אליהו היה עוצר את הסליחות והיו מתחילים להתפלל מנחה הרב היה מעביר שיעור בכל מיני נושאים בקבלה גם לציבור הרחב וגם לא לציבור הרחב לציבור הרחב היה נותן בזוהר פרשת שבוע היה נותן שיעורים די גדולים בשאר הגלגולים והיה נותן שיעורים יותר מצומצמים בכוונות בשאר הכוונות גם בימי שישי בדעתו תבונה כשאני התחלתי ללמוד אצלו אז אמרו לי לדבר עם הרב שהרב לא יציא אותך באמצע אז דיברתי איתו, אמרתי לו מי אני, איפה למדתי, מה אני עושה אז הוא אמר לי ברוך הבא השיעורים אצל הרב שאני הייתי הם התנהלו כך, הרב היה נכנס הוא היה פותח את בית הכנסת היה נכנס פנימה, יושב במקום שלו מסיר את הקובה, מתכסה בשמיכה ואומר לנו לקרוא זאת אומרת הוא היה על פי רוב בלי ספר רק לפעמים הוא היה מבקש היינו מביאים לו איזה ספר הוא היה מסתכל מראה לנו איזה משהו אבל אנחנו היינו קוראים והוא היה ככה הכל בעל פה והוא גם כן מספר לנו סיפורים על חכמי בגדד היה מאוד מאוד קשור לחכמי בגדד לניגונים שלהם לשירים שלהם היה אומר דברים בשם הרב יצחק ניסים למשל הלחמה עניה אז הוא אמר לנו שהרב ניסים היה אומר שלוש פעמים פעם ראשונה היה אומר הלחמה עניה על פי הקבלה פעם שנייה הלחמה עניה כיוון שזה בערמית פעם שלישית כהלחמה עניה כיוון שזה לא אותו הלחם אלא כמו אותו הלחם הוא היה צוחק על זה שאנשים מנסים לעשות צורה של ו' במצא האמצעית היה אומר מה פתאום? זו לא הכוונה כוונה לכוון שהמצאה הגדולה כנגד אביו המצאה הקטנה חלק הקטן של המצאה הוא כנגד הד' כמו שחכם ישועה קורא כך היה גם חכם סלמן מוצפי קורא הרב לא קרא ככה אלא קרא כמו שהבן ישחי כתב בספרת הרטיפרת עוד תה, עוד יוד, עוד תה וכל פעם היה מכוון בניקוד שלה גם כן דרך אגב הרב מורדכי אליהו כשהיה קורא את הכתורת ניסיתי לבדוק איך היה קורא אותו אם כמו הבן ישחי או כמו שהיה קורא חכם ישועה או חכם סלמן מוצפי אז הרב זפרני אמר לי שכשהיה עם הרב דרזי היה קורא כמו הרב דרזי כשהיה עם חכם ישועה היה קורא כמו חכם ישועה הרב אליה הוא מאוד מאוד העריך את הרב דרזי הוא היה מתפלל איתו קבוע בליל שני של ראש השנה אחרי הזכרה של אביב וגם היה בא להתייעץ איתו כך שמעתי מהרב דרזי בעצמו הרב דרזי היה בקשרים מאוד מאוד טובים עם הרב גץ אף על פי שבהשקפה שלהם הם היו שונים לגמרי לגמרי לגמרי הרב גץ היה ציוני הרב דרזי היה אומנם לא סובל את אומות העולם ותומך מאוד מאוד נלהב במה שנקרא במתנחלים וכו' וכו' אבל הוא היה מהעדה החרדית זאת אומרת הוא היה אומר הלל, סליחה, כשהרב ישראל אביחי היה אומר הלל ביום העצמאות בעקבות הרב גץ הרב דרזי היה אומר תחנון ולכן המניין שלהם התפצל ביום הזה הרב דרזי היה מתפלל בכותל והרב ישראל אביחי כמדומני בעדרה כי כמו שאמרתי הרב דרזי היה אומר תחנון מלא מלא ביום העצמאות ביום ירושלים לא היה כך ביום ירושלים לא היה אומר תחנון אלא היה אומר הלל הגדול אחרי התפילה אחרי התפילה היה אומר הלל הגדול הודו לשם כי טוב כי לעולם חסדו והיה ממשיך לשיר היה לו איזה שיר שהוא חיבר אותו ושכסחתי מצרים במצרים וכו לכל הירידות שלו על אומות העולם כמו שאמרתי בהתחלה בהתחלה הרב גץ בזמנו היה מחלק מדליונים כאלה לשמירה מחבלי משיח שזה כמו מדליון כסף שעליו כתוב מחבי נתנו לנו את זה כשהייתי בחברון הכיתות קוננות קיבלו את זה לפני כ-20 שנה אולי קצת יותר ואז באתי לרב דרזי שאלתי אותו מה זה הוא מסתכל על זה הוא אמר זה לקחו ממני אמרתי לו איך לקחו ממני אמרו שזה מהרב גץ הוא אמר כן זה הרב גץ לקח ממני בקצרה ששמעתי אותו גם מהרב גם קראתי אותו בחוברת שהוציאו לזכר הרב וגם שמעתי אותו אחר כך מהרב ישראל אביחי הרב רצה לקיים מצוות פדיון פטר חמור יחד עם חכם סלמן מוצפי אז הם שמעו שיש שתי עטונות מבקירות שעומדות להמליט הם נסעו לבאר שבע, קנו אותם וחזרו לירושלים עם העטונות בטנדר חם סלמן מוצפי היה זקן, הוא ישב מקדים על יד הנהג הרב דרזי רצה לשמור על העטונות, אז הוא ישב עם העטונות כל הדרך והייתה דרך לא פשוטה והוא ככה שמר על האטונות שלא הכתפו מכות בדרך, בטנדר, בנסיעה ועצרו גם כן להתפלל מנחה באמצע הדרך, זה היה עוד סיפור שם אבל בכל אופן כשהגיעו לירושלים, האטון של חם סלמן מוצפי המליטה נקבה והטון של הרב דרזי עם ליטא זכר כך שהרב דרזי זכה במצווה חכם סלמן מוצפי לא זכה ואז הוא אמר זה בזכות המסירות נפש שיש לבן אדם הזה למצוות דרך אגב הזכרנו חכם סלמן מוצפי הרב דרזי פעם ששאלתי אותו איזושהי שאלה אמר לי אני לא יודע זה אני קיבלתי במסורת מי ואז הוא אמר לי שרבותיו היו חכם אפרים הכהן חכם סלמן מוצפי וחכם ססון מזרחי הלווה שלום הבאתי לגני ומספר גם כן על הרב יהודה פטאיה הלווה שלום שהוא היה מלמד אצלם בבית פעם לימד מסכת מגילה במשך חצי שנה וכל החכמים התפלאו מאוד מאוד איך לומדים מסכת מגילה חצי שנה מה יש בה עד שכל התלמידים של הרב יהודה פטאיה הלכו להיבחן ועשו את הבוחנים כנבחנים כך לשונו של הרב דרזי על הר שלום שאלתי אותו לגבי כוונות בעומר של פיתום הכתורת הרב דרזי בעומר הוא היה מתפלל מתוך סידור של תלמוד תורה של ילדים קטנים שאין בו שום כוונה אבל הוא אמר לי שאפשר לכוון כל מה שאין בו המשכות אבל פי כן אני לא ראיתי אותו מכוון בשום דבר בספירת העומר בענייני הלכה כמו שאמרתי קודם הוא היה צמוד צמוד עם הבן ישחי עם מנהגי בגדד עם הפיוטים של בגדד גם כן הניגונים שלהם וזהו אם יש עוד שאלות דברים שאני יודע לענות אז בשמחה

היה תקיף מאוד מאוד בהלכה, בהנהגה אם נגיד היו נשים על המדרגות של בית הכנסת בתוך המכילות והוא ירד שם אז הוא פתאום היה מרים צעקות היו דברים כאלה כל מיני סדרים שיש בתפילה שהיה מאוד מאוד מאוד מקפיד בהלכות בכלל בדקדוקי ההלכה למשל מישהו שאל אותו עד כמה צריך להתאמץ לקנות תפילין של רבנו טעם אז הוא הבין ממנו שהוא לא רוצה להניח רשי ורבנו טעם ביחד אז הוא אמר שמי שלא מניח אותם ביחד עדיף שלא יניח בכלל רבנו טעם כמו שכתוב בשוט יסקי לבדי היה מאוד מאוד תקיף