כשתגדל תבין - אגדות חז״ל

כְּשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין

'כְּשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין!' זֶה הָיָה הַמִּשְׁפָּט שֶׁאוֹתוֹ שָׁמַע הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב מֵרַב הַחוֹבֵל. 'תַּפְסִיק לְהִשְׁתּוֹלֵל בֵּין עֲצֵי הַקּוֹקוּס, מִזֶּה בְּוַדַּאי לֹא יֵצֵא לְךָ כְּלוּם. יוֹם יָבוֹא וְתַגִּיד לִי תּוֹדָה!'

הָיָה לוֹ קָשֶׁה עִם זֶה, לָשֶׁבֶת לְדַקְלֵם סִימָנִים שֶׁהוּא לֹא מֵבִין, הֲבָרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת לְגַבָּיו. לְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, לִקְפֹּץ עַל הַגְּבָעוֹת, לְשׁוֹטֵט בֵּין סְבַךְ עֲצֵי הַיַּעַר וְלָתוּר אַחַר תַּגְלִיּוֹת מְעַנְיְנוֹת, דִּבֵּר אֵלָיו הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לָשֶׁבֶת עִם רַב הַחוֹבֵל הַקָּשִׁישׁ.

הָיָה זֶה אֵי שָׁם עַל אִי בּוֹדֵד בְּלֵב לִבּוֹ שֶׁל הָאוֹקְיָנוֹס, קְבוּצַת אֲנָשִׁים מְצֻמְצֶמֶת שֶׁנִּסְחֲפוּ אֶל הָאִי הַקָּטָן, לְאַחַר שֶׁסְּפִינָתָם עָלְתָה עַל שִׂרְטוֹן וְטָבְעָה, הָאֲנָשִׁים הָיוּ מְיֹאָשִׁים וְאִבְּדוּ תִּקְוָה לָשׁוּב אֵי פַּעַם אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, וְנִסּוּ לַעֲשֹוֹת אֶת הַמֵּיטַב כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִחְיוֹת עַל הָאִי שֶׁאֵלָיו נִקְלְעוּ. רַק רַב הַחוֹבֵל הַקָּשִׁישׁ הֵפִיחַ בָּהֶם רוּחַ שֶׁל תִּקְוָה, הוּא נָשַׁף בְּעָרְפָּם וְלֹא נָתַן לָהֶם לְהִתְיָאֵשׁ. 'יוֹם יָבוֹא וְנֵצֵא מִכָּאן', הִבְטִיחַ.

מָזוֹן לֹא הָיָה חָסֵר, פֵּרוֹת הַיַּעַר הַמְגֻוָּנִים סִפְּקוּ מָזוֹן בְּשֶׁפַע. מְקוֹרוֹת מַיִם גַּם לֹא חָסְרוּ, מִבְּחִינָה זוֹ הָיָה הָאִי מָקוֹם אִידִיאָלִי לְקַיֵּם בּוֹ חַיִּים שְׁלֵוִים.

בְּעֶשֶֹר אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, לְלֹא כֵּלִים וּלְלֹא אֶמְצָעִים מַתְאִימִים, הֵחֵלּוּ מַשְׁקִיעִים בִּבְנִיַּת מוֹשָׁבָה אֲרָעִית. הֵם חָטְבוּ עֵצִים בְּעֶזְרַת שִׁבְרֵי סְלָעִים מְשֻׁנָּנִים, קָלְעוּ חֲבָלִים עָבִים מִשִּׂיחִים שֶׁצָּמְחוּ שָׁם בְּשֶׁפַע, בְּעֶזְרַת כֵּלִים מְאֻלְתָּרִים הִכְשִׁירוּ אֶת הָעֵצִים לְשַׁמֵּשׁ כְּקוֹרוֹת בְּנִיָּה וּכְרָהִיטִים, וְאַט אַט הֵחֵל הַמָּקוֹם מְקַבֵּל צִבְיוֹן מַמָּשִׁי שֶׁל מוֹשָׁבָה. הַגְּבָרִים הָיוּ עֲסוּקִים בְּצַיִד וּבְדַיִג, וְהַנָּשִׁים עָסְקוּ בְּבִשּׁוּל, בַּאֲרִיגָה וּבְטִפּוּחַ גִּנּוֹת הַנּוֹי שֶׁהוֹסִיפוּ רוּחַ חַיִּים לַמָּקוֹם.

בֵּינֵיהֶם הָיָה יֶלֶד אֶחָד יָתוֹם, הוֹרָיו טָבְעוּ יַחַד בַּסְּפִינָה, וְלֹא הִגִּיעוּ אֶל הַחוֹף, בּוֹדֵד נוֹתַר בָּעוֹלָם. רַב הַחוֹבֵל פָּרַשֹ עָלָיו אֶת חָסוּתוֹ וְדָאַג לוֹ כְּאָב. בַּתְּחִלָּה הִסְתּוֹבֵב הַיֶּלֶד עִם כָּל הַמְבֻגָּרִים מְסַיֵּעַ לָהֶם לַחֲטֹב, לִגְרֹר, לִתְפֹּס וְלָצוּד. בְּמִקְרִים רַבִּים הוּא שִׁמֵּשׁ לָהֶם כְּעֵזֶר בִּגְמִישׁוּתוֹ וּבִיכָלְתּוֹ לְטַפֵּס וּלְהִשְׁתַּחֵל לִמְקוֹמוֹת שֶׁאֲלֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לְהַגִּיעַ. וּכְשֶׁלֹּא הָיוּ זְקוּקִים לְעֶזְרָתוֹ עָמַד מֵהַצַּד וְעָקַב אַחַר פְּעֻלּוֹתֵיהֶם.

כְּשֶׁעָמְדָה הַמּוֹשָׁבָה עַל תִּלָּהּ, הַתַּעֲסוּקָה פָּחֲתָה, וְרַב הַחוֹבֵל הִבְחִין כִּי הַיֶּלֶד מִסְתּוֹבֵב בְּחֹסֶר תַּעֲסוּקָה שֶׁל מַמָּשׁ. קוֹפֵי הַיַּעַר הֶעֱסִיקוּ אוֹתוֹ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, הוּא עָקַב אַחֲרֵיהֶם, וְהֵם הִשְׁתַּעְשְׁעוּ עִמּוֹ בְּמִשְׂחֲקֵיהֶם, הוּא נֶהֱנָה גַּם לִרְדֹּף אַחַר אַרְנָבוֹת שֶׁנִּמְלְטוּ מִפָּנָיו בְּבֶהָלָה, וְהִשְׁתַּתֵּף בְּאֹפֶן פָּעִיל בִּפְעֻלּוֹת הַדַּיִג.

- 'הִגִּיעַ הַזְּמַן לִלְמֹד!' הוֹדִיעַ לוֹ רַב הַחוֹבֵל בַּחֲגִיגִיּוּת בְּאַחַד הַבְּקָרִים הַיּוֹתֵר יָפִים בַּיַּעַר.

- 'לִלְמֹד מָה?' תָּמַהּ הַיֶּלֶד, 'לָדוּג? ! לָצוּד? ! לִבְנוֹת? ! לִשְֹחוֹת? ! הַכֹּל אֲנִי יוֹדֵעַ, לֹא צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתִי כְּלוּם'.

- 'יֵשׁ לְךָ מָה לִלְמֹד, יַקִּירִי, יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁאַתָּה לֹא יוֹדֵעַ'.

קֵיסָמִים דַּקִּים, שֶׁאוֹתָם אָסַף רַב הַחוֹבֵל מִשְּׁאֵרִיּוֹת הַבְּנִיָּה, שִׁמְּשׁוּ כְּסִימָנֵי הָאוֹתִיּוֹת. תְּחִלָּה צֵרַף מִסְפַּר קֵיסָמִים קְטַנִּים וְיָצַר אֶת הָאוֹת אָלֶף.

- 'זֶה אָלֶף!' אָמַר. 'אֱמֹר אַחֲרַי בְּבַקָּשָׁה - אָלֶף!'

- 'אָלֶף, מָה? ! ? ! ?'

הַיֶּלֶד הִסְתַּכֵּל עַל רַב הַחוֹבֵל כְּמִי שֶׁהִשְׁתַּבְּשָׁה עָלָיו דַּעְתּוֹ, 'מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? מָה בְּדִיּוּק מַפְרִיעַ לְךָ בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹבֵב עִם הַקּוֹפִים, מְטַפֵּס עַל הָעֵצִים, דָּג דָּגִים, תּוֹפֵס אַרְנָבוֹת, מְחַפֵּשֹ חֲרָקִים? ! לָמָּה אַתָּה מֵצִיק לִי? !'

רַב הַחוֹבֵל הִבִּיט בּוֹ בַּיֶּלֶד הַיָּתוֹם בְּרַחֲמִים גְּלוּיִים: 'נָכוֹן, אַתָּה כָּעֵת לֹא מֵבִין מָה בְּדִיּוּק אֲנִי רוֹצֶה מִמְּךָ? אֵין לְךָ מֻשָּׂג מָה הַסִּימָנִים הָאֵלּוּ אוֹמְרִים. אֵין לְךָ גַּם אֶפְשָׁרוּת לְהָבִין כָּאן בַּיַּעַר לְמָה בְּדִיּוּק זֶה יוֹעִיל לְךָ, כַּמָּה זֶה יָכוֹל לְסַיֵּעַ לְךָ בַּחַיִּים. אֲבָל זֶה לֹא בְּאַשְׁמָתְךָ. מֵעוֹלָם לֹא נֶחְשַׂפְתָּ לַצֹּרֶךְ הַזֶּה, מֵעוֹלָם לֹא נִתְקַלְתָּ בַּמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ אַתָּה לוֹמֵד אֶת הַסִּימָנִים הַלָּלוּ. אֵין לִי אֶפְשָׁרוּת לְהַסְבִּיר לְךָ עַכְשָׁו אֶת הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבְּלִמּוּד סִימָנִים אֵלּוּ. אֲבַקֵּשׁ רַק שֶׁתִּסְמֹךְ עָלַי, שֶׁתָּבִין שֶׁאֶת טוֹבָתְךָ אֲנִי דּוֹרֵשׁ. תַּקְשִׁיב לִי, תִּלְמַד אֶת הַסִּימָנִים הַלָּלוּ, אֱמֹר אַחֲרַי אָלֶף בֵּית וְגִימֶל, וּכְשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין. יָבוֹא יוֹם וְתוֹדֶה לִי'.

הָיָה לוֹ קָשֶׁה לַיֶּלֶד לְהַשְׁלִים עִם זֶה, לִלְמֹד דְּבָרִים שֶׁהוּא לֹא מֵבִין, שֶׁהוּא לֹא רוֹאֶה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, אֲבָל הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר אָמַר לוֹ שֶׁרַב הַחוֹבֵל מְבַקֵּשׁ אֶת טוֹבָתוֹ, וְהוּא לָמַד.

שָׁנִים חָלְפוּ, הַיֶּלֶד גָּדַל וְהָיָה לְאִישׁ, הוּא יָדַע קְרֹא וְגַם כְּתֹב, בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים לִמֵּד אוֹתוֹ רַב הַחוֹבֵל גַּם קְצָת חֶשְׁבּוֹן, הִסְטוֹרְיָה וְיֶדַע כְּלָלִי. אֲבָל עִנְיַן הַקְּרִיאָה הֵצִיק לוֹ תָּמִיד, הוּא לֹא בְּדִיּוּק הֵבִין לָמָּה הוּא הָיָה כָּל כָּךְ חָשׁוּב לְרַב הַחוֹבֵל.

עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִיר. סְפִינָה גְּדוֹלָה שֶׁנִּקְלְעָה לַמָּקוֹם הִבְחִינָה בָּאֲנָשִׁים שֶׁעַל הָאִי, סְפִינוֹת הַצָּלָה נִשְׁלְחוּ אֶל הַחוֹף, הָאֲנָשִׁים נִפְרְדוּ בִּרְגָשׁוֹת מְעֹרָבִים מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בֵּיתָם בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, אַךְ שָׂמְחוּ לַחֲזֹר אֶל הַמְּקוֹמוֹת וְאֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁאִירוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם לִפְנֵי שָׁנִים.

עַכְשָׁו הוּא הֵבִין. הַשְּׁלָטִים, הַמּוֹדָעוֹת, הָעִתּוֹנִים, הַסְּפָרִים - הַכֹּל דִּבֵּר אֵלָיו, אֶת הַכֹּל הוּא הֵבִין, הוּא נֶחְשַׂף לְעוֹלָם חָדָשׁ - לָעוֹלָם הַכָּתוּב, שֶׁעַד כֹּה הָיָה רַק מַדָּע תֵּיאוֹרֶטִי, הַכֹּל הָפַךְ לְמוּחָשִׁי וּלְמוּבָן כָּל כָּךְ, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הָאִישׁ שֶׁלֹּא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ וְלִמֵּד אוֹתוֹ אוֹתָם סִימָנִים הַלֹּא מוּבָנִים.

*

מָשָׁל נִפְלָא זֶה הַבָּא בַּהַקְדָּמָה לְסֵפֶר צל׳ח (צִיּוּן לְנֶפֶשׁ חַיָּה), הַמְחַבֵּר שֶׁשְּׁמוֹ הִתְפַּרְסֵם לִתְהִלָּה כְּאֶחָד מִגְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, אֲמִירָה זוֹ מִתְיַחֶסֶת אֶל אוֹתָן אַגָּדוֹת הַשְּׁזוּרוֹת בְּדִבְרֵי חֲזַ׳ל. לְעִתִּים הֵן מוּבָנוֹת וּבְרוּרוֹת, אַךְ פְּעָמִים רַבּוֹת שֶׁהֵן נִרְאוֹת תְּמוּהוֹת, בִּלְתִּי מוּבָנוֹת חַסְרוֹת פֵּשֶׁר, וְלִפְעָמִים עוֹלָה מַחֲשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן טָעוּת, מַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי בְּתוֹךְ הַחָכְמָה הַאֵין סוֹפִית שֶׁפְּזוּרָה בַּתַּלְמוּד. הַלּוֹגִיקָה הַמַּדְהִימָה שֶׁמְּאַפְיֶנֶת אֶת הַתַּלְמוּד, הַנִּתּוּחַ הַמַּעֲמִיק וְהַחֲדִירָה לְכָל פְּרָט, מַעֲצִימִים אֶת הַתְּהִיּוֹת בְּיַחַס לְאוֹתָן אַגָּדוֹת תְּמוּהוֹת.

עָלֶיךָ לָדַעַת שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בְּשָֹפָה תֵּיאוֹרֶטִית, שֶׁמִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מְבִינִים שָֹפָה זוֹ, אֵינוֹ מֵבִין אֶת כָּל אוֹתָם הַסִּימָנִים וְהַמֻּנָּחִים הַבִּלְתִּי הֶגְיוֹנִיִּים. וְאָז לֹא נוֹתָר אֶלָּא לְהַאֲמִין לְאוֹתָם זְקֵנִים וַחֲכָמִים שֶׁהִפְנִימוּ אֶת הַקּוֹדִים הַסְּמוּיִים שֶׁבְּאַגָּדוֹת חֲזַ׳ל, וְהִדְרִיכוּ אוֹתָנוּ לִלְמֹד וְלִלְמֹד לְהַעֲמִיק וּלְהִתְבּוֹנֵן וּלְבַסּוֹף לְהָבִין שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי טוֹב, וְגַם זֶה תָּלוּי בְּמַצָּבֵנוּ הָרוּחָנִי וּבְמִדּוֹתֵינוּ הַנַּעֲלוֹת. כִּי הַתּוֹרָה הִיא לֹא סְתָם עוֹד חָכְמָה, אֶלָּא הִיא הֶאָרָה אֱלֹהִית הַשּׁוֹכֶנֶת בְּלֵב הַמַּשִּׂיג וְבְלֵב הָרָאוּי לְכָךְ. רַק מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לִדְרָגוֹת רוּחָנִיּוֹת מַתְאִימוֹת בַּהֲבָנַת הַתּוֹרָה, וּבִירִידָה לִפְנִימִיּוּתָהּ, יָכוֹל לְהָבִין אֶת פִּשְׁרָן שֶׁל אוֹתָם אַגָּדוֹת שֶׁמְּכִילוֹת בְּתוֹכָן אוֹצָרוֹת שֶׁל יֶדַע פְּנִימִי עָמֹק וּמַקִּיף.

לֹא הֵבַנְתָּ, לֹא קָרָה שׁוּם דָּבָר. אַל תִּתְיַמֵּר לְהָבִין, תִּתְקַדֵּם, תִּלְמַד, תַּמְשִׁיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בַּהֲבָנוֹת נוֹסָפוֹת, יָבוֹא יוֹם וּכְשֶׁתִּגְדַּל תָּבִין גַּם תָּבִין.