לאחים הקדושים הרבנים ר' אלימלך ור' זושא היה אח שהיה בעל בית מזיגה בכפר אחד נמלכו פעם תלמידי הצדיק ר' אלימלך לנסוע לאח ולתהות על קנקנו כי הבינו שבודאי אף הוא אינו איש פשוט
באו אליו וראו שעמד כל היום ומכר יי״ש לערלים לא ראו אצלו שום מדריגות אלא ראו שלעתים קרובות אוחז בידו פנקס וכותב משהו בתוכו
בקשוהו שייתן להם רשות ללון בביתו ונענה להם בלילה כשבית המזיגה נסגר ובני הבית הלכו לישון שמעו שהוא קורא בפנקס וממרר מאד בבכייה. . .
לא יכלו להתאפק ונכנסו אליו ושאלוהו מה מעשיך? השיבם האיש בתמימות שכך דרכו תמיד בכל יום כשנדמה לו שעשה איזה חטא או הרהר איזה הרהור עבירה הוא רושם בפנקס ובלילה אינו הולך לישון עד שהוא שב בתשובה מעומק הלב עד שנמחל לו. שאלו אותו התלמידים ואיך כבודו יודע מתי נמחל לו? ענה: זה לו האות שתשובתו נתקבלה כאשר הוא רואה שהכתב נמחק מהפנקס הוא יודע כי גם בשמים נמחק החטא! ! !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה