פעם שמעתי סיפור ממו״ר אבא זצ״ל הכ״מ סיפור בעניין תפילת הגשם של יהודי פשוט. מרן הרב היה בביקור ליד קברו של רבי אלעזר פאפו זצוק״ל, בעל הפלא יועץ, וחיפש מקווה לטבול בו. לפי דעת הפלא יועץ צריך אדם לטבול לפני שהולך לקברי צדיקים. שאל את אנשי המקום ואמרו לו שיש מקווה במרחק של כמה עשרות קילומטרים משם. שאל אותם מרן הרב: למה לא תעשו מקווה אצלכם? אמרו לו: זה מסובך ביותר. אמר להם מרן הרב: לא מסובך. תמצאו בור ריק, תיצקו בתוכו בטון שיכיל בערך קוב מים, לידו תעשו עוד בור אחד שיהיה להשקה ולזריעה.
יהודי אחד מבני המקום היה שם ואמר לרב: בשבילך זה פשוט, כבוד הרב, אבל לנו זה מסובך. אני מוכן לעשות הכל מיד עכשיו, ובלבד שתעמוד לידי ותראה לי בדיוק איך עושים. הסכים מרן הרב. מיד הביא אותו יהודי פועלים וכלי עבודה. בנו תבנית מקרשים, יצקו בטון והכל בפיקוח הרב ובהנחייתו.
כשסיימו את המלאכה, רצה אותו האיש להביא צינור מים ולמלא את המקווה, אך הסביר לו מרן הרב שצריך למלא מקווה במי גשמים או במי מעיין. התעצב האיש אל ליבו ואמר: עד שיבואו גשמים למלא מקווה יקח כמה חודשים, חשבתי שנוכל לטבול היום. אמר לו מרן הרב: נתפלל. אתה עשית את שלך – תן להקב״ה שיעשה את שלו. עמד אותו יהודי ואמר: "רבינו אלעזר פאפו! עשינו את המקווה הזה לכבודך, לפי הפסק הלכה שלך. תבקש מהקב״ה שיוריד לנו גשם כדי שיתמלא המקווה שבנינו".
והוסיף אותו יהודי פשוט: "אנא ה', אבינו שבשמים, בנינו מקווה לכבוד הצדיק. אנחנו עשינו את שלנו מיד כשביקש מאיתנו הרב. בבקשה תעשה את שלך, ותן לנו גשמי ברכה למלא את המקווה הזה". שמעתי ממו״ר אבא שהוא היה נוכח שם וראה את הפלא. מיד אחרי התפילה של אותו יהודי פשוט, נתקשרו שמיים בעבים והחל לרדת גשם כבד עד שהמקווה התמלא על כל גדותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה