החכם עיניו בראשו ועל בעל הבית להכין מבעוד מועד דברי אגדה וספורים ומשלים המושכים את הלב. ויתכונן כהלכה לקראת ליל הסדר ואם ישתדל כראוי יזכה בעזרת ה' לקים את "והגדת לבנך" כהלכתו.
על כך הביא הרב "פאר ישראל" זצ״ל משל נפלא:
כפרי אחד חלה ונפל למשכב. מיד הבהל הרופא למיטתו. ראה הרופא שמחלתו אנושה, אבל יש לה מזור ותרופה. כתב בעבורו מרשם, שבו פרט את התרופות הנחוצות והזהיר את בני הבית באזהרה חמורה. וכך כתב: "יש לקרא את המרשם ולקחת אותו שלש פעמים ליום, בבקר, בצהרים ובערב. תמהלו אותו בכוס מים, ולאחר מכן לבלע אותו ואז החולה יבריא".
עשו בני הבית כמצות הרופא ולחרדתם ראו שהמצב הולך ורע. הרופא הבהל למיטת החולה ומצאו גוסס! נבהל הרופא: הרי אבחנתו הייתה מדויקת, וזו התרופה למחלה. החולה היה אמור להבריא - מה קרה אפוא? ואז נחרד: אולי טעה במרשם, אולי כתב תרופה אחרת, אולי מנון כפול? זה קורה
בקש לראות את המרשם, אמרו לו: "הרי הוא אזל!"
עכשיו הגיע תור הרופא לתמה: "אזל? ! מי שמע על מרשם שאזל?"
ענו לו: "הלא אתה הורית לנו לתת לו את המרשם, עשינו כדבריך. קרענו את המרשם לפסות קטנות והכרחנו אותו לבלען. אל תשאל בכמה קשי זה עלה לנו. הוא סרב לבלע, ואנו תחבנו את הניר לגרונו עם כוס מים, כפי שאמרת"
נחרד הרופא וקרא: "הוי, פתאים וסכלים! מה עלה בדעתכם, וכי נתן לרפא אדם בפיסת ניר שתוחבים לפיו? ! הן לא לפיסת הניר התכונתי, אלא למשמעותה ולתכן שבה, לתרופה הרשומה בה. אותה היה עליכם לרכש על פי המרשם. היא הייתה מרפאת אותו!"
והנמשל ברור: ספור יציאת מצרים חשוב עד מאד. נצטווינו להקדיש לו את ליל הסדר ולהזכירו בכל בקר וערב. יש בו הכל: יד ה' בבריאה, שכר וענש, אהבת ה' לעמו. במה דברים אמורים? כשאין מסתפקים באמירה גרידא, שכמוה - כבליעת המרשם אלא חווים את המארעות ולומדים את לקחם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה