הגשמים נעצרים בשביל ספרי תורה
משפחת ספרא ידועה בתרומות הנדיבות שלה לבתי כנסת ולספרי תורה ברחבי הארץ. הפעם התרומה שלהם הייתה מיועדת לחמישה ספרי תורה שהיו אמורים להיכנס לבית כנסת בשכונת רמות בירושלים. התורמים הנדיבים תרמו גם את ספרי התורה המהודרים וגם ארון קודש מהודר. אל תהלוכת הכנסת ספר התורה הם הזמינו את הרב מרדכי אליהו זצ״ל, שהוקיר מאוד את פועלם, על מנת שיכבד את המעמד בנוכחותו, ואותי שאביא להם מכונית שתסיע את ספרי התורה המהודרים.
דא עקא, ביום המיועד לצעדה המרשימה נפתחו ארובות השמים והגשמים ניתכו בעוז בחוצות ירושלים. כיוון שהייתי ממונה על העברת ספרי התורה, דאגתי מאוד והכנתי פרוכת להגנה על ספרי התורה מהגשמים. כשהגעתי לבית הכנסת שממנו יצאו ספרי התורה ראיתי כי הגשמים עזים והפרוכת לא תעזור במאומה, ברגע קטון היא תישטף והמים עלולים לפסול את ספרי התורה.
כשהרב אליהו זצ״ל ראה את עוגמת הנפש שהייתי שרוי בה, הוא אמר לי לא לדאוג, בסופו של דבר הספרים לא יירטבו כלל וכלל.
לא הבנתי איך ייתכן שהם לא יירטבו, אבל כשהגיע זמן הספרים לצאת לדרך ראיתי דבר פלא. הגשמים נעצרו והשמש שלחה את קרניה המאירות. כך התקדמנו לכיוון בית הכנסת שבו אמורים הספרים לשכון כבוד, ואני כל הזמן חושש שמא יחזרו הגשמים, שמא כדאי למהר. הסתכלתי על מרן הרב אליהו זצוק״ל וראיתי שהוא לא ממהר כלל. הבנתי שאם הרב רגוע, גם אני יכול להיות רגוע, כנראה הוא יודע דבר שנסתר מאתנו.
כאשר התקרבנו לבית הכנסת שוב התקשרו השמים בעבים, והנה אך דרכה רגלינו בשערי בית הכנסת חזרו ונפתחו ארובות השמים והגשם ניתך ארצה בעוז. הבטתי בפניו של הרב אליהו זצ״ל, וראיתי בהן שמחה גדולה. התבוננתי היטב, ובפעם הראשונה הבנתי מהו "רצוֹן יראיו יעשׂה ואת שׁועתם ישׁמע ויוֹשׁיעם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה