אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה
סיפר הרב אליהו זצ״ל: המגיד הירושלמי הנודע רבי שבתאי יודלביץ' זצ״ל היה דורש את הפסוק "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה", על זמן תחיית המתים. והוא המחיש זאת במשל לאדם שנפטר בצעירותו כבן עשרים שנה והשאיר אחריו תינוק רך שעתה נולד. תינוק יתום זה גדל והיה לאדם מבוגר והגיע עד גיל זקנה. והנה כאשר מגיעה השעה הנכספת, שעת הגאולה ותחיית המתים, צועד הזקן המופלג אל בית החיים, ומפלס דרכו בהמולה הרבה בין מאות ואלפי האנשים שבאו לחכות לקימת יקיריהם, וגם הוא מחכה שאביו יקום מקברו. והנה קם אביו וצורתו ותארו כפי שהיה בעת פטירתו, והוא בן עשרים שנה בלבד. קורא אותו זקן מופלג לאביו בהתלהבות: אבא! אבא! או אז כל האנשים מסביבו יצחקו מול מראה מבדח ולא מציאותי עד לאותה השעה, שאדם צעיר כבן עשרים שנה הולך עם אדם זקן שנראה כסבו לכל דבר, והוא אינו אלא בנו, ואותו "סבא" מכבדו במאוד מאוד כפי שכל בן מצווה במצוות כיבוד אב. אז – בתחיית המתים, ימלא שחוק פינו – מול מחזה שכזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה