סיפור נהדר של רבנו הבן איש חי:
מעשה באחד שהיתה לו בת בתולה למדנית שכלתנית וחריפה מאוד, והיתה יושבת על השולחן לפניו היא ואמה.
ויאמר האב לבתו: כמה ילדים יש ליכי? ותשתוק הבת ולא השיבה לו דבר, ותצעק אמה על בעלה ותאמר לו: מה שאלה זו אשר שאלת? הלא דברים של גנאי דברת עם בתך, שהיא בתולה ועדיין לא נשאת, ואיך תדבר עמה את הדברים האלה?
וחזר האב ושאל מן הבת פעם שנית: כמה ילדים יש ליכי? ותאמר לו שתי בנות ושלשה ילדים זכרים. ויאמר: אם הזכרים יפים הם? ותאמר לו: כמוך. ויאמר לה: למי את אוהבת יותר? לבנים או להבנות? ותאמר- זה ידוע, הכל מחבבין את הבנים ולא הבנות.
ולא יכלה אמה להתאפק ולהחריש, ותצעק בקול גדול: מה הדברים האלה אשר אתם מדברים ואני לא אבין? !
ויאמר האב לבתו: תפרשי הדברים לאמך.
ותען הבת ותאמר לאמה: זה ידוע שכל מלאכת מעשה ידי אגם נקראים בשם "ילדים" אליו, וכך אמרו חכמים (בראשית רבה ל, ו) בפסוק (בראשית ו, ט) "אלה תולדות נח נח": תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים.
וזה הוא שייך בשתי המלאכות, הן מלאכות הנפשיים הן מלאכות הגופניים, שנקראים "ילדים" של האדם.
אך יש מקצת מלאכות שהם מיוחדים לאנשים, ויש מקצת נשים שעוסקים בהם, ויש מלאכות מיוחדים לנשים ויש מקצת אנשים עוסקים בהם.
ואותם המלאכות המיוחדים לאנשים - נקראים בשם "בנים", ואותם המלאכות המיוחדים לנשים - נקראים בשם "בנות".
והנה את יודעת שאני יש לי שני מיני מלאכות המיוחדים לנשים, ועוד אני יודעת שלושה מלאכות המיוחדים לאנשים. ולכך ששאל אותי "כמה ילדים יש ליכי" אמרתי לו "שתי בנות ושלושה בנים". כי הוא יודע שאני בתולה ועדיין לא נישאתי לאיש, ולכך הבנתי כוונתו לשאול על המלאכות מעשה ידי.
וחזר ושאל אותי "אם הזכרים יפים הם" שהוא שואל על המלאכות המיוחדים לאנשים, אם יודעת אני לעשותם מלאכות יפים, ואמרתי לו "כמוך", כי הוא יודע מלאכות אלה יפה יפה, ושאר הדברים הם מובנים, ואין צורך לפרש.
(עוד יוסף חי, משפטים)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה