משל לראש השנה
משל על בן מלך אחד שהיה מאוד מפונק, ויום אחד החליט להיות עצמאי ולעזוב את בית אביו. . אביו נתן לו כסף. . שיצא מהבית עם כסף. . הבן הזה ביזבז את כל הכסף שאביו נתן לו, הוא חיפש עבודה ולא מצא. . נגמר לו הכסף, לא היה לו עבודה. . הבגדים שלו נקרעו. . הוא היה נמצא ברחובות עם בגדים קרועים ומחפש אוכל בתוך הפחים. . יום אחד המלך שלח את משרתו ללכת לחפש את הבן שלו ואמר למשרתו שהבן שלו יבקש בקשה אחת. . המשרת מצא את הבן של. . . המלך וראה אותו עם הבגדים הקרועים ואיך שהוא נירא. . ואמר לו תבקש בקשה אחת מאביך המלך. . אמר לו בן המלך: אני מבקש בגדים חדשים! צעק עליו המשרת: אתה טיפש! למה אתה מבקש מאביך המלך בגדים חדשים ולא לחזור אליו? ! הרי אם אתה תחזור אליו הוא ממילא יתן לך כבר הכל כי אתה בן של מלך! הוא יתן לך אוכל, בגדים חדשים, הכל! כל מה שתרצה! והנמשל הוא שבראש השנה אנחנו ממלכים את הקב״ה למלך! אז אנחנו לא צריכים לבקש ממנו כל מיני תפילות של פרנסה, בריאות, הצלחה וכו' כי אנחנו בנים ובנות של מלך מלכי המלכים יש לנו הכל! אנחנו לא צריכים לבקש את הדברים האלו כי אם המלכנו את הקב״ה למלך הוא ממילא יתן לנו את כל הברכות האלו. .
משל עם מוסר השכל חזק!
אחד בשם ראובן שחי באושר ועושר עם אישתו
כל מי שהיה רואה באיזה רכבראובן ישר היה אומר ואי גם אני רוצה כזה.
ומי שבכלל היה רואה איפההוא גר היה מוכן לעשות הכל רק בשביל להיכנס ולהסתכל עוד. .
בקיצורהיו חיים טובים שכל אחר היה רוצה.
והנה לאחר כמה זמן ראובן החללפשוט את הרגל ולרדת מנכסיו.
וכל יום שעובר המצב רק מחמיר. . ראובןהיה צריך למכור את ביתו ואת המכונית שלו.
אבל זה היה עוד בסדר. . אלא מה? שיום בהיר אחד אישתו באה אליו ואומרת לו.
ראובןתראה אתה כבר מספר חודשים לא עובד. ואין לו ממה להתקיים. .
את הביתוהרכב מכרת. . אין לי מה להישאר איתך. .
וראובן עוד לפני שהיאסיימה את מילותיה האחרונות אמר לה.
לא! , אל תעזבי אותי אניאחפש עבודה. . למחרת ראובן חיפש עבודה ולא
מצא, וככה היה כל יוםוהוא לא מצא עבודה והנה בסוף השבוע אישתו באה אליו שנית והפעם עם מזוודה ואמרהלהתראות.
ראובן שכל כך אהב את אישתו התחנן בבכיות מרות ואמר לה שלאתעזוב אותו.
וגילה לה סוד שהוא לא גילה לאף אחד. . הוא גילה לה שיש לומפה ישנה שסבא
ששייכת לסבא רבא שלו והמפה מובילה למקום שיש יהלומיםבשפע רב.
האישה לא האמינה אך הייתה סקרנית, הוא אמר לה שזה מקוםרחוק על אי בודד
מרחק של כמה חודשים הפלגה מאותו מקום שהם היו גרים.
ולהפתעתו היא הסכימה ונשארה וכבר למחרת הוא פנהלאותו אי.
לקח לו שלושה חודשים להגיע לאי. והוא כולו תקווה שאישתותחכה לו עד שהוא
יגיע עם היהלומים.
והנה באופקראובן רואה את האי והוא מסתנוור תרתי משמע. . גם מגודל היהלומים
וגם מזה שהםמחזירים לו את קרני השמש. וכולו קורן משמחה ואושר
מוריד את השקים שיש לוומתחיל למלא שק אחר שק. . בלי לנוח אף דקה אחת.
ממלא וממלא והנהבאים שני תושבי המקום ומתחילים ללגלג לו ולהגיד לו שהוא טורח לחינם והרי מה שהואאוסף זה בכלל לא יהלומים והוא "חי בסרט" כמו שאומרים, הם אמרו לו שהוא אוסף חול. . והוא נשאר בשלו ולא מתייחס והוא כבר בשק השביעי שלו ממלא וממלא. . אבל זה לאהסתיים החלו לבוא עוד גל אנשים ולצחוק עליו. . חה חה חה אמר המלך של אותו אזורומיד אחרי זה כל האנשים החלו לצחוק עליו, וראובן, מתחיל לחשוב עם עצמו ולהגיד, רגע אולי הם צודקים. אולי באמת אני הוזה ואני אוסף חול ואני מתעייףלחינם.
אבל ראובן אומר לא, זה לא הגיוני, אני רואה בעיניים שזה יהלומיםועוד סבא רבא שלי רשם בפירוש על המפה, אי היהולמים. אז זה לא ייתכן.
אבל שובושוב הוא שומע את הליגלוגים והנה לפתע בא מישהו לידו והתחיל להסביר לו. .
תשמע מה שאתה עושה זה שטות זה לא יהלומים. .
הוא ממש הסבירלו יפה וראובן החל להאמין לו. . אותו אדם אמר לראובן כי באזור הזה מה ששווה המוןכסף זה תפוחי אדמה. . אך זה לא פשוט להשיג תפוחי אדמה. כי הם נמצאים במרחק של שעההפלגה מפה על אי הרוחות שלא פשוט לצאת משם. וראובן החל להסתנוור ולחקור אודות איהרוחות והוא כבר שכח מהיהלומים.
ראובן רוקן את כל השקים שלו ורץלספינתו יישר לאי הרוחות להביא תפוחי אדמה. .
וכך היה ראובן הגיע לאי וניסיניסים ניצל מכל המכשולים שהיה לו בדרך.
מילא את השקים והחל כברלהיות בדרכו הבייתה. /.
3חודשים הפלגה עם עצירות באמצע כמובן, אבל בסופו שלדבר ראובן מגיע לבית. .
וליבו החל לפעום. האם אישתו לא ברחהלו. .
הוא מגיע לבית דופק על הדלת ולהפתעתו אישתו האהובה פותחת אתהדלת.
עם חיוך, בברכת שלום וחמימות וראובן כולו המוםמתחיל לחייך ולהיכנס לבית. .
נו ראובן האם הבאת יהלומים שואלת אישתו,
וראובן אומר, לא אבל הבאתי משהו יותר טוב. . ראובןשהיה עייף מאוד עלה למעלה לחדר השינה על מנת ללכת לישון מההפלגה הארוכה, הוא אומרלה שתעיר אותו בבוקר כי הוא עייף מאוד ושאיןלה בכלל מה לדאוג.
אישתו החלהלהתבלבל וידעה שמשהו פה מוזר היא פונה לשקים ורואה תפוחי אדמה
והחלה בצרחותנוראיות.
תפוחי אדמה? ! ? !
איפה היהלומיםשהבטחת? היא עולה למעלה ומתחילה לגעור בו, והוא לא מתייחס ואומר זה שווה הרבה אתלא יודעת כמה. ומסתובב.
אישתו ירדה חזרה לשקים והחלה לרוקן אותןמרוב עצבים היא לא ידעה מה היא עושה.
היא מרוקנת ומרוקנת וככה יותרמתעצבנת, היא לא מאמינה שהיא חצי שנה מחכה בשביל תפוחי אדמה. .
והנהלהפתעה באחד השקים היא רואה כמה יהלומים בתחית השק ממש תלווים להם בפינה ועינייההחלו להקרין אור, אור של שמחה אור של נחת רוח.
היא רוקנה את כל השקים ובסוףהיה לה כמות נכבדת של יהלומים שיעשה אותה עשירה שמחה ומרוצה לכלהחיים.
עד כאן הסיפור חברים יקרים, אני יודעת שהוא ארוך אבל המשל הואמחזק מאוד. .
אנא אל תתייאשו ותקראו עד הסוף.
והנההמשל!
ראובן אסף תפוחי אדמה אז בכל זאת נשארו לויהלומים.
ככה זה אנחנו בנאדם יעלה לשמיים ויחפשו בתוך כל החטאים שלו.
בתוך כל הלשון הרע שהוא דיבר, המאכלות אסורים שהוא אכל ובתוך כלהתאוות שלו
יחפשו מצוות. והנה מצאו מצווה אחת. הנה הוא השליםמניין פעם שקראו לו ולא היה לו זמן אבל הוא הלך בכל זאת.
ומחפשיםעוד ועוד ומוצאים עוד. . .
הנה פה הוא עזרלחבר שלו לתקן את הרכב. והנשמה שמחה מאוד שיש לך את המצוות את היהלומיםהאלה.
אבל בשמיים ממשיכים לחפש כי רוצים שיהיה טוב לנשמה והם מוצאים עודמשהו
הם מוצאים שאותו אדם שנפטר מן העולם גלש באינטרנט וראה מאמר או ראההרצאה שחיזקה אותו
ומיד שהוא סיים הוא שלח לכל החברים שלו את אותה הרצאה כיהוא רוצה לשתף אותם בהנאה שלו.
והחברים שקיבלו את אותו הרצאה ראו גם כן והםנהנו מאוד והעבירו הלאה וכך היה כל אחד שראה העביר את זה הלאה והלאה וזה המשיך הרבהזמן. כי לאינטרנט אין סוף.
אבל אותו אדם ראשון שראה את ההרצאה לא יודעשההרצאה הגיעה לבחור בשם מיכאל שבן 16 שמתגורר בהרצליה.
שהוא לא שמע על הדתיותר מידי, הוא שמע רק כמה הדת היא לא טובה וכמה זה שטיפת מוח.
ואותההרצאה שהוא ראה שינתה לו את מהות החיים והוא התחיל לראות עוד הרצאה ועודהרצאה
והוא התחזק והתחיל ללכת לבית כנסת, ושבתות, וחגים, והיה לו קשה כיהמשפחה שלו לחצה עליו וצחקה עליו שהוא השתגע והוא מוזר מכולם. . {ממש כמו שאנשי האיאמרו לראובן שהוא אסף את היהלומים} אבל מיכאל לא התייאש והוא הלך להתייעץ עם הרב עלכל דבר שהעיק על ליבו והוא הסיר כל דאגה אשר הייתה לו. . והנה מיכאל כבר גדל וככלשהוא גדל כך גם הוא גדל בתורה וחזר בתשובה שלמה ולמד בישיבה והתחתן עם אישה צדיקהבדיוק כמוהו. והם גידלו ילדים שלמדו תורה בתלמוד תורה וכן הלאה כל הדורות היו שלשומרי תורה ומצוות.
וכל זה בזכות אותו אדם שראה פעם אחת הרצאה שהוא אהבואפילו אם הוא לא חזר בתשובה ממנה או התחיל לשמור שבת אבל הוא פירסם את זה כי הואפשוט נהנה וקצת התחזק אבל לא יותר מזה.
עד כאן המשל ואפשר להרחיבבזה עוד הרבה. .
חברים יקרים, אנחנו נמצאים כמו שאמרנו במצב לא טובבעם ישראל.
כל מצווה שנעשה תעמוד לזכותנו בעולם הבא. גם אם אנחנו לא ממשדתיים או לא ממש בקטע
אבל אם אני יהודיה אז זה יעמוד לזכותי. כי הקב״ה לאמקפח שום אדם, הקב״ה זוכר לכל אחד את המצוות שלו ולהפך גם את העבירות.
יש לנו הסתר פנים גדול בזמן. . . ולכן גם אם זה לא נראה לנו נכוןלהיות דתי ולקיים מצוותגם אם זה נראה לנו חול ולא יהלום. . לבסוף יתגלה לנושזהו היא האמת.
אז מה איכפת לנו לשלוח את ההרצאה לחבר שלי. . אולי הוא יאהב, אולי הוא יתחבר לזה.
ואפילו אם אני לא ממש מאמינה לזה ואני לא ממש דתיה, אולי כי קשה לי או אולי כי כך חונכתי. זה עדיין יעמוד לזכותי כי אנייהודיה! ! !
אז יהודים יקרים למי שקרא וגם למי שרק קרא את הסוף מצוותזיכוי הרבים היא מצווה גדולה.
מי שמזכה את הרבים לא יבוא חטא על ידו. .
משל
משל למלכה שמולכת על כל העולם עשירה יפה נבונה, שכל מעשיה הם אמת וצדק ולאותה מלכה היה מידה טובה של הכרת הטוב! מה זה הכרת הטוב, אדם שעשה לה טובה היא זכרה לו את זה לנצח נצחים לא שכחה לו את זה. .
והנה יום אחד היה יהודי שנתן למלכה כוס פלסטיק עם מים קרים ביום קיץ חם, המלכה שמחה מאוד והודתה לאותו יהודי.
לאחר כמה שנים בעוד המלכה יושבת כסא המלכו. . . ת לפני ישיבה חשובה. אותה ישיבה הייתה בשידור חי לכל העולם היו עיתונאים בכל פינה. כולם ישובים להם באולם ואילו אותו יהודי שהיה שר בממשלה של המלכה לא היה נוכח הוא התעקב מעט, אבל המלכה התחילה בישיבה. והוא הגיע לאחר עשר דקות ומתפלל שהמלכה לא תבחין בו, הוא נכנס מהכניסה האחורית בשקט בשקט שהמלכה לא תבחין אבל למלכה יש חושים חדים מאוד, ואיך שהוא נכנס המלכה מבחינה בו, היא מפסיקה את הישיבה החשובה וקמה לכבוד אותו יהודי ומקבלת את אותו בשמחה רבה ומציעה לו לשבת לידה ולאחר מכן היא היללה ושיבחה את אותו יהודי שהביא לו ביום קיץ חם כוס מים קרים והיא לא הפסיקה לשבח אותו בפני כל המצלמות. ועל מה כל השבח וההודיה על כוס מים קרים ביום קיץ חם.
והיה עוד שר בממשלה שגם הוא נתן למלכה מתנה, אבל המתנה שלו הייתה יותר יקרה.
מתנה בעלת ערך של מיליון דולר. משהו נדיר מאוד. שרשרת יהלומים ואבני חן
והנה יום אחד סיפור מאוד דומה היה עוד ישיבה חשובה עם עיתונאים ומצלמות ואותו שר גם הוא איחר, הוא התפלל שהמלכה לא תבחין בו הוא נכנס מאחור בשקט בשקט והמלכה הבחינה בו, היא הרימה את ראשה ומיד לאחר מכן חזרה לישיבה לא התייחסה ובכלל במהלך אותו שבוע ואותה שנה המלכה לא הפסיקה לשבח ולהלל את אותו אחד שהביא לה כוס מים ואילו אותו שר שהביא למלכה את השרשרת לא קיבל שום יחס. ועובר עוד שנה ועוד שנה וכל אותו זמן המלכה ואנשי העיר לא מפסיקים להלל ולשבח את אותו יהודי, יום אחד למלכה היה מצב רוח מרומם, והמלכה אמרה שכל מי שיש לו שאלה שיתבייש ולא ישאל, שאלה שהוא מאוד רצה לשאול ולא יכל.
אותו שר שנתן למלכה את השרשרת קם לפני המלכה השתחווה ואמר כבוד מלכתו האהובה.
יש לי שאלה שהציקה לי כבר המון זמן, ולא שאני מזלזל ביעקב שהביא לך כוס מים אבל זה נראה לי מוזר מאוד כי ההבדל בין כוס מים לבין שרשרת יהלומים הוא הבדל שמים וארץ ואותי את לא מהללת לא משבחת ובכלל לא אמרת תודה והכוס מים שיעקב הביא לא שווה אפילו שקל אחד. אותו שר החל לבכות בכיות מרות ובעת שהוא מנגב את דמעותיו המלכה קמה ואומרת. אתה חכם גדול דייקת בכל הפרטים אבל פרט מאוד חשוב שכחת. הוא בוכה ואומר. . מה שכחתי? ? .
שכחת את התקופה שהוא הביא לי את המתנה. שכחת? הוא הביא לי מתנה בזמן שהיה מרד על המלכה התקופה הסתובבתי שעברתי מעיר לעיר, מכפר לכפר מבסיס לבסיס שאלתי בנים יקרים אתם חושבים שאני המלכה של העולם גילגלו אותי מהמדרגות צחקו עליי ביזו אותי היכו אותי. אתם יודעים שאני ציוותי על שמירת השבת, על צניעות, ציצית, תפילין, אבל הכו אותי וביזו אותי. חתונות מעורבות חופים מעורבים. בגדו בי ואתה גם הייתה בניהם
והוא ראה אותי מול כולם לא התבייש שם כיפה לקח כוס מים ואמר את המלכה אתה המלך ובירך שהכל נהיה בדברו. אני מעיד שיש בורא עולם בתקופת מרד, הלך אחרי בעיניים עצומות, מלך יכול לבדוק את האנשים שלו דווקא בתקופת מרד, ואתה מתי נתת לי את המתנה? אחרי שכבר נגמר המרד אחרי שהתגלתי לעולם כולו. . זו לא חוכמה.
היצר הרע יעשה הכל כדי שאדם לא יחזור בתשובה יבלבל אותו יעשה לו חיים קשים
יביא אותו להרגשה של שפלות ודיכאון הוא יגיד לו, תשמע אתה בכל מקרה רשע בשביל מה תחזור בתשובה אבל בכמה פרוטות אפשר לקיים מצוה פשוטה מאוד מצוות ציצית.
ודווקא עכשיו דווקא שיש הסתר פנים, שהכל נראה הפוך שאנשים חושבים שהעבירות הן המצוות אנשים אומרים עזוב אותך להיות אדם ישר ואמין בימנו. . אנשים יגידו שכל ההרצאות זה שטיפת מוח
דווקא עכשיו שהכל נסתר. דווקא עכשיו נראה אם אתה אמיתי.
יהי רצון שנזכה להתקרב לבורא עולם ונזכה לחזור בתשובה אמיתית אמן.
משל מצמר: הטלית שבכתה
מספר הרב שבתאי יהודה לוי עליו השלום שיום אחד שהוא הולך בדרך סיפור משלי כזה והוא שומע בכי נורא שומע ממש בכי אומר ריבונו של עולם מי בוכה הוא הולך בכיוון הבכי וזה מתחזק יותר ושם לב שזה מקומה שניה מטפס מהר ופותח תדלת ושומע ממש את הבכי מקרוב מחפש בכל הבית מתחת לכיסא חשב זה תינוק מחפש אותו במקלחת בחדרים בכל מקום לא מוצא תתינוק שם לב שזה בא מהארון פותח את הארון ורואה טלית מקופלת ובוכה אומר לה
טלית טליית למה את בוכה מה קרה מה יש? טלית צריכה לבכות? אומרת לו הטלית כבוד הרב תראה איזה בושה איזה ביזיון המשפחה פה היה להם טיול לקחו את הפיג׳מה לקחו את הכובע טמבל לקחו מטקות לקחו שחמט לקחו מנגל מדליק פחמים ונפנף נעלי ספורט נעלי אדידס וכו. . .' מיטות מתקפלות הכל לקחו ורק אותי השאירו פה איזה בושה אמר לה הרב ופה חברים תשימו לב איזה מסר מפחיד וחזק אומר לה טלית טלית למה את בוכה? ! יום יבוא וישאירו פה את הכובע טמבל את המנגל את הנעליים את הגרביים את השעון זהב את השרשאת את וגם את הוולוו ישאירו פה הכל ורק את תלכי איתו לבית הקברות. . . ! ! מי שמשכיל טיפה יבין מה המסר העצום שיש פה! ואם לא? בכבוד נספר לכם מה הוא באותו יום פטירה רק התפילין ורק הטלית הולכים איתך וכל הדברים ה''חשובים'' בעיניך יראו עכשיו כדברים הכי בזויים והתפילין והטלית יראו את הדבר הכי חשוב בעולם ותבכה ותגיד למה לא עשיתי את זה כמו שצריך?
משל כבשת הרש
משל כבשת הרש מתאר מציאות קשה וכואבת: בעיר אחת גרו שני אנשים, שכנים. האחד עשיר שיש לו מכל טוב, ולידו גר שכן עני חסר כל, שכל רכושו מסתכם בכבשה אחת אהובה, שהוא מטפח אותה כמו את ילדיו, ומספק את כל מחסורה (פסוקים 3-1).
המשבר מתרחש כאשר אל העשיר מגיע אורח, והעשיר ב״טוב לבו" נוהג בו מנהג הכנסת אורחים, ועורך לכבודו סעודה. לצורך זה הוא לוקח-גו. . . זל את כבשתו של העני, האיש הרש (פסוק 4).
הכבשה מתוארת ככבשתו היחידה של העני, אשר לה הוא מקדיש את כל מעייניו ומטפח אותה כאילו היא בתו האהובה: "וְלָרָשׁ (לעני) אֵין כֹּל, כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ (סיפק צרכיה ומחייתה) וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם בָּנָיו יַחְדָּו, מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי לוֹ כְּבַת" (שמ״ב י״ב 3). זוהי אהבה גדולה ונאמנה.
כשדוד גזל את בת שבע מאוריה מדומה המעשה לגזילת כבשת הרש, לגזילת מעט רכושו של העני, לעושק אכזרי.
במשל זה יש 3 פרטים מקבילים לנמשל: העשיר הוא משל לדוד, העני הוא משל לאוריה, והכבשה היא משל לבת שבע. נותרת החידה מיהו בנמשל ההלך, האורח, האיש המבקר?
חז״ל סברו שהוא משל ליצר הרע שמגיע לביקור אך משתקע בנפשנו.
כאמור, משל כבשת הרש הוא דוגמה לניצול כוחו של החזק לרעה, להתאכזרותו כלפי העני, לעוול חברתי.
משל:
סיפור הרב:
מספרים על רב בכפר יהודי שבזמן שהתפלל בבית הכנסת השתוללה סופת גשמים עזה שחדרה אט אט לבית הכנסת והחלה להציף אותו.
החלו המתפללים לברוח מבית הכנסת מחשש כי יטבעו, בעוד הם בורחים הם קוראים בקריאות נרגשות לרבי שיברח, אולם הרבי בשלו אומר כי יהיה בסדר והוא נעזר בהשם.
בזמן שבית הכנסת התרוקן מאנשים והמים החלו לעלות ולכסות אותה, עלה הרבי. . . בעל כורחו לעזרת הנשים ומשם טיפס על הגג.
בזמן שעמד על הגג החל מתפלל לריבונו של עולם שיציל את נשמתו ממוות בפנייה נרגשת כי עבד אותו כל חייו ולא נגזר עליו למות, תשובה מהשמיים הוא לא קיבל אולם לאחר מס' דקות עברה בסביבה סירה של חיל הים וקראה לו לעלות אולם הרב בשלו ממשיך להתפלל בטענה שאלוהים יציל אותו.
לאחר עוד מס' רגעים עובר מסוק של חיל האוויר שמשלשל חבל וסולם וקורא לרב לעלות אולם הרב בשלו ממשיך לחכות לישועת האלוהים ומתפלל באדיקות להצלתו.
לאחר מס' דקות חוזרת אותה סירה של חיל הים ושוב קוראת לו אולם לשווא.
כאמור המים עולים והרב טובע ומחזיר את נשמתו לבורא. בעודו מגיע לגן עדן מבקש הוא שיחה עם המלאכים הבכירים אליהם הוא בא בטענות כי רצו במותו פונים איליו המלאכים ועונים בשלילה ומוסיפים ואומרים כי הנחיית הקב״ה הייתה להציל אותו וכי נשלחו איליו סימנים רבים להצלתו כמו הסירה והמסוק עליהם הוא ויתר מרצונו.
וכי באמת חשבת כבוד הרב אמרו המלאכים כי ריבונו של עולם ירד מהשמיים ויאסוף אותך בשני ידיו ויציל אותך.
הבין הרב את הטעות שעשה וניגש למלא את ייעודו בגן העדן.
משל זה מסביר לנו את החשיבות הרבה בפירוש הסימנים בתחומים שונים כמו: זוגיות, מעבר מגורים, החלפת מקום עבודה והגשמת הייעוד.
אנשים בחלקם מחכים כי מישהו בתקווה יעשה עבורם את המלאכה, דבר שלא בהיכרך קורה. הגורל שולח סימנים באמצעות קשיים בחיי העבודה והזוגיות ובחיים, סימנים אלו אמורים "להעיר אותנו" על מנת שניצור את השינוי
וכדברי חז״ל כי "הכל צפוי והרשות נתונה"
וכי כאשר הצפוי קיים הרשות לבחירה נעשית בידיים שלנו, ומתוך בחירה.
משל: להבין שההצלחה שלנו היא מה'
שני זקנים הלכו ביער. . אחד היה עם מקל הליכה והשני בלי. . המשיכו ללכת ודיברו בניהם עד שפתאום ראו אריה שבא לקראתם. . והם ניבהלו מאוד. . האריה ראה אותם כסטקיים על האש. . הזקן עם המקל הרים את המקל שלו וכיוון אותו לאריה כמו רובה ולחץ על המקל ושמעו יריה. . האריה נפגע ואז הזקן שמח ויתלהב ואמר לזקן השני ראית מה זה. . יש לי מקל קסמים, מקל פלאים! הזקן עם המקל שמע שריקה מלמעלה והסתכל, הוא ראה איש אחד עם רובה. . האיש עם הרובה אמר לו חביבי אני הרגתי את האריה. . בזכותי ניצלת שלא תחשוב שאתה עשית את זה!
מכך צריך להבין שכשאנחנו מצליחים במשהו זה לא בזכותינו אלא בזכות הקב״ה! כי הקב״ה נתן לנו נשמה והוא גם יכול לקחת לנו אותה. . ואם הוא יקח לנו אותה אז איך נצליח? אין לנו על מי להישען אלא רק על אבינו שבשמיים תפנימו את זה יהודים יקרים!
משל: כוח האחדות
היו היה פעם למלך צרפת שני סוסים. . אבירים עוצמתיים וחזקים עם שרירים. . אחד איטלקי והשני ערבי. . והמלך הצרפתי היה רוכב עליהם עם הכרכרה המלכותית. . עם עגלון רציני, המלך הצרפתי היה מצליף בהם והם היו טסים קדימה. . יום אחד המלך יצא לציד והוא עבר בתוך מקום של ביצות. . הוא לא שם לב והכרכרה נכנסה לתוך הביצה. . הסוסים לא מצליחים לצאת. . הוא מצליף בהם והם עוד יותר שוקעים. . והמלך לא ידע כבר מה לעשות. . העגלון הלך להזעיק עזרה אבל הוא כבר לא חוזר הרבה זמן, והמלך מתחיל לפחד. . לילה עומד לרדת ולפתע עובר שם עגלון יהודי עם שני סוסים זקנים. . מזה זקנים מבית אבות עוד רגע. . אומר המלך הצרפתי ליהודי: היי יהודי! אולי אתה יכול להזעיק עזרה? אומר לו היהודי:"מה הבעיה? הסוסים שלך לא מוציאים אותך? בוא בתיק תק אני שולף אותך מהביצה. ." אומר לו המלך:"תגיד אתה בסדר אתה? תראה איזה סוסים יש לי. . שלך פה ברחו מבית אבות שלך. איזה סוסים אחד עם מקל הליכה. . השני עם גיבנת. . הסוסים שלך לא יוכלו להוציא את שלי. . אמר לו היהודי:"שב, שב בשקט. . אתה כבר בביצה, תן לי לעשות את העבודה שלי. ." הוא קושר אותו לכרכרה שלו מאחורה, הוא יושב על הכרכרה, מחזיק במושכות. . המלך הצרפתי אומר לעצמו:"איזה שטויות! מה הסוסים האלו יוכלו להוציא אותי?"
היהודי רק מניף את המושכות כלפי מעלה ופתאום שני הסוסים הזקנקנים שלו מתחילים לצאת מהביצה. . מושכים את המלך החוצה ומוציאים אותו. . והמלך המום איך זה יכול להיות? איך שני הסוסים הזקנים האלו הוציאו את שני הסוסים האבירים שלי? ככה שואל המלך את היהודי. . היהודי ככה עם חיוך אומר לו:"כבוד המלך בוא אני אגלה לך את הסוד. . זה סוד יהודי שאנחנו מעבירים את זה מדור לדור. . תדע לך אולי הסוסים שלך עוצמתיים אין ספק. . אחד הוא איטלקי, השני ערבי. . אבל כשאתה הייתה מניף את המושכות ובא להכות את הסוס הערבי, אז הסוס האיטלקי היה מחייך ואומר: חח שירביץ לך, מגיע לך. . אותו הדבר ההפך. . כשהיית בא להכות ולהצליף בסוס האיטלקי אז הערבי היה אומר לו עכשיו מגיע לך, אבל שני הסוסים שלי אולי הם חלשים אבל הם שני אחים!
אנחנו עם ישראל אחים בדם! וכשאנחנו רואים אחד סובל. . אח שלנו. . יהיה אכפת לנו! .
משל: להעריך את הדברים הטובים
היה אחד שגר בקומה השביעית וסגרו אותו שמה בלי לשים לב. . הם יצאו לחופשה של שבועיים ונעלו אותו שמה ולקחו את המפתח גם. . ולא היה לו אוכל שמה אבל הוא ראה שק של מטבעות זהב לקח את השק ובא לחלון וזרק על אנשים ברחוב חשב אולי הם יסתכלו לראות מי זרק את המטבעות. . הוא התחיל לזרוק את המטבעות ואף אחד לא היסתכל לראות מי זרק. . והוא המשיך עד שניגמר לו כל המטבעות. . ואף אחד לא היסתכל לראות מי זרק את המטבעות. . אח״כ הוא לקח אבן וזרק אותו על איש אחד. . מיד האיש הסתכל למעלה לראות מי זרק עליו את האבן. . המוסר השכל הוא שאנחנו מקבלים דברים טובים אנחנו לא רואים מי נתן לנו את כל הדברים האלו ואנחנו לא מעריכים אותם. . אבל כשאנחנו מקבלים דברים רעים. . אנחנו שואלים למה זה קורה לי. . ורק אח״כ מעריכים את הדברים הטובים.
סיפור
יום אחד עלתה נשמה לשמיים וממש בית דין היא רואה שמאחורה יש שני שבילים של עקבות, אז הנשמה שואלת את הקדוש ברוך הוא. . . של מי העקבות האלו, אז השם יתברך אומר לה "האחד זה שלך ולצידו אלה העקבות שלי. . . . פשוט הלכתי איתך לאורך כל הדרך כדי לשמור עליך. . ."
פתאום היא רואה שבזמנים הכי קשים יש רק שביל עקבות אחת, אז הנשמה שואלת את הקדוש ברוך הוא בכעס "הקדוש ברוך הוא, למה עזבת אותי בזמנים הכי קשים, למה? ! ? ! " אז הקדוש ברוך הוא מחייך ואומר לה "את רואה תעקבות האלו, זה שלי, פשוט בזמנים הכי קשים שלך עזרתי לך בכך שסחבתי אותך על הידיים. . .
משל: העיקר הפנימיות
היה פעם אחד מוכר בלונים בסנטר פארק ניו יורק. . היה מוכר בלונים הליום והיה לו הרבה בלונים ביד. . הגיע איזה ילד אחד קטן חמוד שחום עור כזה. . היסתכל ככה על הבלונים. . הוא שואל את המוכר בלונים תגיד אתה רואה את הבלון השחור הזה הקטן בצד? גם הוא יכול לעוף ככה גבוה כמו שאר הבלונים. . המוכר ישר הבין קצת לליבו של הילד שחום העור הקטן ואמר לו: חמוד שלי זה לא משנה הצבע החיצוני של הבלון זה משנה מה שיש בפנים. . ככה גם אצלנו. . זה לא משנה איך אתה נראה מבחוץ. . שחור מבחוץ. . זה משנה מה שיש בפנים. . אם יש משהו בפנים נכון וטוב אפשר להגיע הכי גבוה שרק תרצו. .
משל: להסתכל על שני צדידי המטבע
היו שני פגועים. . אחד שבר רגל. . והשני גם שבר רגל. . שניהם אבל היו פגועים אז המראיין שאל את האחד שניפגע ברגל. . שאל אותו מה אתה חושב? איך אתה מסתכל על החיים שלך עכשיו? אז הוא אמר עכשיו שאני נכה עם רגל שבורה אין לי שום טעם לחיים. . אין לי כלום הכל הלך לי. . הלכו לי החיים. . ואז המראיין שאל את השני שניפגע ברגל איך אתה עכשיו מסתכל על החיים שלך? אז הוא אמר אני ב״ה חיי! ! יוכלתי גם למות אבל אני חיי ויש לי עוד חיים לפני. . ואני רוצה לחיות אותם. . ושניהם באותו מצב רק האחד מסתכל על זה ככה והשני מסתכל על זה ככה. . כל אחד רואה אחרת תדברים. . הם יו באותו מצב רק כל אחד מסתכל בצורה שונה על הדברים. . עצה שלי תסתכלו תמיד על הטוב שבדברים כמו ההוא. . השני שניפגע הוא אמר אולי נפגעתי ואני נכה אבל לפחות אני חי ויש לי עוד חיים לפני. . תמיד תסתכלו על הצד החיובי שבדברים ועל שני הצדדים של המטבע!
משל: לעשות את רצון ה'
היה זוג צעיר שמאוד אהב אחד את השני. . הם היו זוג מושלם. . היה בהם אמינות בניהם. . הם היו משלימים אחד את השני. . אבל הגיע עליהם תקופה קשה מאוד. . והם התחילו לריב. . וככה הם כל הזמן רבו וצעקו אחד על השני. . רצו רק להיתגרש כבר זה מזה. . בסופו של דבר הם היתגרשו. . אבל למרות שהם יתגרשו הם עדיין ניזכרו בימים היפים שלהם. . הם היתגעגעו זה אל זה. . הם ניזכרו איך הם היו מאושרים ביחד. . אחרי שנה שהם היתגרשו הם חזרו זה לזה וכל כך שמחו! ! והיו עוד פעם מאושרים כמו בהתחלה! ואמרו שהם נשמה אחת! ושכל אחד יהיה בשביל השני לעזרה תמיד. . הנמשל פה הוא שאנחנו עם ישראל כאילו הוא הכלה והבעל הוא הקב״ה. . אנחנו עם ישראל מדומים לכלה והקב״ה הוא הבעל. . יש לנו דימוי של זוג נשוי. . הקשר שלנו (הכלה) לקב״ה (הבעל) הוא פעם עושים את רצון ה' ופעם לא עושים את רצון ה'. . פעם הזוג הנשוי רב בניהם ופעם הם משלימים. . ככה אנחנו. . וכשהקב״ה (הבעל) עזב אותנו (הכלה) היה לנו קשה. . היתגעגענו לרגעים שהקב״ה עזר לנו בעת צרה! אז עם ישראל אנחנו צריכים תמיד לשמח את הקב״ה לזכור תמיד מה הוא עשה לנו. . תמיד הוא עזר לנו ואנחנו חטאנו. . ואז עשינו תשובה וככה כל פעם מחדש. . אנחנו צריכים להחליט לחזור בתשובה מלאה ושלמה ואמיתית! ולא פעם ככה ופעם ככה!
סיפור: ישועת ה' כהרף עין (סיפור אמיתי שקרה)
לא מזמן נפטר בתל אביב אדם חסיד גור. . בשם הרב פלוך. . הרב פלוך הזה היה נוהג לתפוס כמה ילדים. . בחורים שרוצים לעשות עם עצמם משהו. . והוא היה מלמד אותם בבית כנסת עם גם כמה מבוגרים. . כך ליצור איזה שיעור תורה למי שרוצה. . יום אחד הגיעו קצת אנשים. . הגיע רק בחור אחד. . אז הרב יושב איתו ואז הבחור אומר לו כבוד הרב אולי אנחנו נתחיל? אז הרב אמר לו חבל אולי נחכה עוד קצת יבואו עוד אנשים. . הם חיכו לא הגיעו אנשים. . אז הרב אמר אולי ניצא לרחוב נראה אולי משהו ירצה שיעור תורה. . הם יצאו לרחוב. . לא היה אף אחד. . אמר הבחור אז בוא נלמד ביחד גמאני בסדר. . אמר לו הרב אתה וודאי בסדר חמוד שלי אבל אם כבר אנחנו לומדים אולי נצרף עוד כמה אנשים. . אמר לו הבחור אבל אין. . אמר לו הרב יודע מה? אולי נעלה פה לבניין. . יש פה בניין מעלינו נדפוק בדלת אולי משהו גם ירצה ללמוד תורה. . אמר לו הבחור בבקשה. . הם עולים לדירה הם עולים לבניין. . הדירה הראשונה שהם רואים הם דופקים שמה בדלת. . אין קול ואין עונה. . הבחור אמר לרב בוא נמשיך. . הרב אמר לו חכה בוא ננסה שוב אולי לא שמעו. . הם דופקים שוב בדלת. . בפעם השלישית שהם דפקו בדלת האדם פותח את הדלת. . אומר לו הרב: שלום באנו לשאול אותך אם אתה רוצה לבוא ללמוד איתנו שיעור תורה? הבן אדם הסתכל על הרב ניהיה לבן. . חיוור. . מקבל רעד בגוף. . הרב עוזר לו לשבת. . אומר לו להביא לך משהו לשתות? הם מרגיעים אותו. . נותנים לו קצת מים. . הרב שאל אותו תגיד לי. . מה קרה? ואז הבן אדם הזה מספר דבר מדהים. . הוא אומר להם תקשיבו טוב. . בואו איתי בבקשה. . הוא לקח אותם לתוך חדר פנימי ופותח את החדר והוא מראה להם שמהתקרה נופל חבל תלייה. . הוא אומר להם תקשיבו טוב יקירי. . החיים שלי לא פשוטים. . לא היתחתנתי אף פעם. . חשבתי אולי יותר טוב לבד. . חשבתי ששום בחורה לא מספיק טובה בשבילי. . אני גם לא כל כך בריא גופנית. . כך שנישארתי לבד. . ואני לא אדם צעיר, אני החלטתי שהחיים שלי יותר מידי קשיים ונימאס לי לחיות. . קשה לי. . אני לא יכול יותר. . החלטתי שאני שם סוף לחיי. . קשרתי חבל כמו שאתם רואים. . שמתי כיסא. . אבל זה מפחיד. . אז לפני שעליתי לכיסא. . אני זוכר יש אנשים דתיים. . מאמינים. . אז פניתי לקב״ה ואמרתי: ריבונו של עולם אם אתה קיים בעולם. . עשה לי טובה תן לי סימן. . תן לי הרגשה שלפחות משהו איכפת לו ממני בעולם הזה. . שאני לא לבד. . אם אתה קיים תראה לי שלמשהו פה איכפת לו ממני. . אבל כמובן שלא שמעתי לא קול ולא עונה. . עליתי לכיסא, שמתי את החבל סביב הצוואר, הידקתי אותו. . התכוונתי לקפוץ אבל זה מפחיד. . פתאום אני שומע דפיקה בדלת. . אמרתי אויי מי זה הנידנוקים האלו עכשיו. . בטח רוצים איזה צדקה. . אמרתי אני לא פותח. . אני בא ליקפוץ אבל אתם נודניקים שתיהיו לי בריאים דפקתם עוד פעם בדלת. . אז אמרתי נו תנו לי להיתאבד בשקט תנו לי להיתרכז ברגעים האחרונים שלי. . אמרתי אני יפתח אני פותח לכם את הדלת ומה אתה אומר לי הרב? הייתי רוצה להזמין אותך לשיעור תורה. . תבין טוב הוא אמר לו אני כביכול שמעתי את הקב״ה מדבר דרך הפה שלך. . אני חייב לכם את החיים שלי. .
תבינו טוב מה זה יהודים יקרים. . הקב״ה איתנו בכל מצב. .
משל: הכל לטובה
היה איש אחד שטבע בספינה, הספינה שלו טבעה. . לקח קרש כזה וניצל. . הגיע לאיזה אי. . הוא מגיע לאי הוא בונה לו איזה מחנה. . בנה לו איזה מחנה כדי להישמר מהחיות הטורפות באי. . הוא לא יודע מה יהיה עליו. . פתאום בא ברק. . פוגע לו במחנה עולה באש. . ההוא בורח כל הבגדים שלו נשרפו, כל מה שהוא הצליח לקחת נשרף. . הוא יושב ובוכה. . מסתכל לשמיים ואומר:"למה ריבונו של עולם למה? הספינה שלי טבעה בים, המחנה היחידי שהיה לי נשרף, אין לי קרשים יותר. ." הוא נרדם לו ככה על החוף. . פתאום הוא שומע הלו! היי! אתה שם! הוא רואה סירת הצלה הגיעה. . הוא שואל אותם איך ידעתם שאני פה? הם אמרו לו מהשריפה ראינו עשן, ידענו יש פה מישהו, מאותתים לנו יש פה מישהו. . אז באנו להציל אותך. . הוא אמר תראו מה זה לפעמיים נשרף לך משהו. . לא הולך לך, רק בזכות זה אתה תינצל
מסקנה הכל לטובה.
סיפור:
אחד מתלמידיו הרבים של רבי שמעון בר יוחאי נסע פעם לחוץ לארץ ועסק שם התלמיד במסחר. עשה חיל בעסקיו והרויח ממון רב. בשובו לארץ היה עשיר מפלג. כשראוהו חבריו. הלא הם תלמידי רבי שמעון בר יוחאי. נתקנאו בעושרו גם הם רצו כסף. גם הם חפצו לנסוע לחוץ לארץ ולחזור עשירים. ואז כך חשבו שיוכלו לשבת וללמד כל היום ללא דאגות פרנסה. הרגיש רבי שמעון ברוח האופפת את תלמידיו. אסף אותם ולקח אותם לבקעה סמוך למירון. פתח רבי שמעון בר יוחאי את פיו התפלל ואמר בקעה בקעה התמלאי בדינרי זהב. מיד החלה הבקעה מתמלאת בדינרי זהב לאלפים. פנה רבי שמעון לתלמידיו ואמר להם- אם בזהב רצונכם - לשם מה לכם לנסוע לחוץ לארץ לטרוח ולהתאמץ יכולים אתם לקחת מהבקעה הזו דינרי זהב שיספיקו לכם לכל ימי חייכם! כל הרוצה יבוא ויטול! אך תידעו לכם וזכרו - כל מה שאתם לוקחים עכשיו אתם לוקחים מתוך חלקכם בעולם הבא הוא. שכן על כל לימוד תורה אין מקבלים שכר בעולם הזה. אלה בעולם הבא! הבינו התלמידי למה רבם התכוון ושוב לא חפצו לעזוב את הארץ ולהתעשר.
סיפור: דרכם של גדולי הדור
ראש ישיבת סלוצק, הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל, חי בסוף ימיו בירושלים, שם כיהן כראש ישיבת "עץ החיים". פעם הבחינו בו כשהוא פוסע הלוך ושוב ליד ביתו, ונראה היה שמסיבה כלשהי אינו רוצה להיכנס לביתו, בחור ישיבה ניגש אל ראש הישיבה והציע את עזרתו. ראש הישיבה סירב להצעה באמרו שאין לו כל צורך בעזרה. כיון שהמשיך בפסיעותיו אנה ואנה, ניגש אליו הבחור שוב, והפציר בו להניח לו לסייע בידו. ראש הישיבה חזר והשיב שאין לו כל צורך בעזרה, והסביר את התנהגותו: "כשנכנסתי לביתי הבחנתי במשרתת, אשה גלמודה וענייה, שהייתה עסוקה בשטיפת הרצפה. המשרתת, נהנית לשיר לעצמה בשעת העבודה, אך כיון שהיא יודעת שאסור לי לשמוע את שירתה, היא מפסיקה מיד שהיא מבחינה בי, אין ברצוני לגזול מאשה אומללה זו את הנאתה, וכן אני מעדיף להניח לה לסיים את מלאכתה, ורק לאחר מכן אכנס לביתי. בינתיים, אני ממתין כאן בחוץ"
ר' איסר זלמן לא יכול היה לחמוק הביתה פנימה, משום שהמשרתת הייתה ממשיכה לשיר, ואסור היה לו לשמוע את שירתה מפאת האיסור של "קול באשה ערוה". מאידך, הוא לא רצה לגרום לא להפסיק את שירתה, מתוך התחשבות ברגשותיה. לכן למרות שזמנו היה יקר לו, נשאר בחוץ עד שסיימה, ועמדה לעזוב.
כך היא דרכם של גדולי הדור. דאגתם לקיום ההלכה {בין אדם למקום} ודאגתם לזולתם{בין אדם לחברו} מושלמת למופת. יתר על כן, הם אינם מקריבים בחינה אחת על חשבון חברתה, אלא תמיד ימצאו דרך כיצד למלא התחייבויותיהם כלפי שמיא וכלפי אדם, פעמים רבות במחיר נוחיותם האישית.
סיפור: אף דמעה לא הולכת לאיבוד
אלמנה צעירה, שבורה ורצוצה, באה לצדיק הירושלמי רבי אריה לוין כשהיא מבקשת נחמה. למרות רגישתו המופלגת ותבונתו הרבה לא הצליח רבי אריה למצוא מילים שיביאו מזור לנשמתה הפצועה. לבסוף שאלה האישה: ''רבי, דברי התנחומים שלך יתקבלו על לבי אם רק תוכל להשיב לי על שאלה אחת. בעת שבעלי המנוח נפל למשכב קראתי עשרות מזמורי תהילים. הזלתי אלפי דמעות. השקעתי את נשמתי בדמעות הללו. האם הן ירדו לטמיון?''
רבי אריה הסביר לה שאחרי 120 שנה, כאשר תעלה האישה לעולם העליון היא תראה כיצד ה' ליקט כל דמעה כמו אוצר יקר מפז. ''את תראי שכל אימת שנגזרה גזירה רעה על עם ישראל, באה אחת מדמעותיך ומחקה את הגזירה. גם דמעה אמיתית אחת יכולה להיות מקור לישועה''.
לכל דמעה של תפילה הנובעת מעומק הלב יש כוח אדיר לפתוח שערי שמים, אפילו כשהם סגורים בפני תפילות אחרות. שערי דמעה לעולם אינם ננעלים. למרות שלא תמיד היא מביאה את העזרה המסוימת שביקשנו, אף דמעה לא מתבזבזת.
משל: אבא רב חובל
מעשה בקבוצת ילדים, אשר שיחקה על החול שבשפת הים.
הם בנו ארמונות, וסללו כבישים, והקימו מגדלים. לפתע, קם אחד הילדים ממקומו והשקיף אל עבר הים, אל עבר המרחבים הפתוחים.
בקצה האופק, הופיעה אנייה גדולה- אשר החלה מתקרבת אט-אט, עד שצלילה ניכרה בברור.
כאשר הבחין הילד בקצה האונייה- רץ בשמחה אל עבר הים, תוך שהוא מנפנף בידיו הנה והנה.
עובר אורח, אשר הבחין במעשיו של הילד- ניגש אליו ושאל: "ילד קט, מה אתה עושה?", והילד השיב: "מנפנף לרב החובל! !".
"ומדוע סבור אתה שרב החובל יבחין בניפנוף ויתחייס אליהם?" - הוסיף עובר האורח והקשה, והילד השיב בביטחון גמור: "אין לי ספק. רב החובל יבחין, ויתייחס!".
"רב החובל הוא אדם חשוב מאוד, ואינו מתייחס לילדים משחקים" - ניסה עובר האורח להסביר, אולם הילד בשלו. . .
הוא ממשיך לנפנף תוך כדי שהוא משיב ואומר: "נכון, אבל
ר-ב ה-ח-ו-ב-ל הוא א-ב-א ש-ל-י!". . .
כעת, הכל היה ברור. . אם רב החובל הינו האבא של הילד- הוא אמנם יבחין בו, שכן האבא יחפש את בנו על החוף! !
והדברים נוגעים אלינו. . .
העולם הזה דומה לחוף. אנשים משחקים על החוף: אוספים צדפים- הבלי עולם הזה, כסף, מותרות והנאות שונות. אחרים משחקים מישחקים- נהנים מכבוד, תאוות וכיוצא בזה.
אולם, יש ילד פיקח שעומד ומנופף לרב החובל, לקדוש ברוך הוא! , אשר הוא אבא שלנו! ! !
הילד הזה יודע שהקדוש ברוך הוא עובר בעשרת ימי התשובה- כמו שנאמר (ישעיה נ״ה ו'): "דירשו ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב"! ! , הוא יודע שהקדוש ברוך הוא יבחין בו בוודאי- שהרי הוא אבא שלו! !
הוא מנופף ומשתדל לעשות מעשים טובים, לשוב בתשובה, תוך שהוא ממתין לניפנוף של תשובה מאבא שבשמיים- אשר יענה כנגדו ויאמר סלחתי! אשר יביא לו מתנה ממרחקים- שנה טובה ומאושרת! !
הילד הזה- הוא אשר יזכה לכל טוב, ואנו, כל אחד ואחד מאיתנו- יכולים להיות הילד הזה. . .
מי יתן ושנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו ונצליח בהתמדתינו בתורתו הקדושה ונלחם ביצר הרע בכל שניה אמן כן יהי רצון!
סיפור על רבי ישראל מסלנטר
רבי ישראל מסלנטר היה אומר, כי לפעמים, יכולים ללמוד מוסר השכל גם מתוך שיחה קלה עם אדם.
פעם כאשר צעד רבי ישראל בשעת לילה מאוחרת מביתו, לעבר בית המדרש לעסוק בתורה ולהתבודד עם קונו, הבחין באור קטן מהבהב מתוך חנותו של הסנדלר, תמה על כך שהלה ממשיך בעבודתו בשעת לילה כה מאוחרת, נכנס לחנותו של הסנדלר ומצאו יושב ומתקן נעליים לאור הנר, ברכו רבי ישראל לשלום ושאלו: אמור נא לי, מפני מה הנך יושב בשעה כה מאוחרת ומתקן נעליים?
''רבי'', השיב הסנדלר בפשטות- ''כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. . .'' נרעד רבי ישראל עד עמקי נפשו, וראה בדבריו של הסנדלר רעיון עמוק ונפלא, ומוסר השכל כביר, ואמר לעצמו: אכן! מה מאוד נכונים הם דבריו של הסנדלר, כבר אמר שלמה המלך: ''נר ה' נשמת אדם''- הרי נשמתו של האדם משולה לנר, וכל זמן שהנשמה שוכנת באדם ודולקת בתוכו, עליו לעמול ולתקן את מעשיו ודרכיו. - אך צא ולמד כאשר כבר כבה נר זה, ויפה שעה אחת קודם.
והבעל שם טוב הקדוש היה נוהג לומר, כי גם מפי נוכרי המדבר לפי תומו, אפשר ללמוד דבר מה לגבי עבודת ה‘.
פעם ניגש אל ביתו נכרי אחד, עמוס חשוקי ברזל על צווארו, דפק על החלון ושאל: "ישראל, אולי יש בביתך כלים, כגון חביות או דליים, שניזוקו וצריכים תיקון?"
"לא", ענה לו הבעש״ט, בביתי הכל ב״ה, שלם בתכלית השלמות".
"בדוק וחפש היטב", אמר הנוכרי שנית, "וודאי תראה ותמצא איזה דבר שצריך תיקון".
פנה הבעש״ט לחסידיו ואמר להם: "הנה למדתי עכשיו תורה שלמה מפי נכרי: גם מי שנדמה לו, כי בביתו הכל שלם בתכלית השלמות- צריך לבדוק ולחפש, וודאי יראה וימצא איזה דבר שצריך תיקון. . ."
סיפור: לשון הרע
תראו מה זה לשון הרע!
רבי ישראל מאיר הכהן זצ״ל, הקרוי ה׳חפץ חיים' יצא בלווית רב אחד למסע לדבר מצווה. בדרכם סרו לפונדק כדי לסעוד את לבם. בעלת הפונדק זיהתה מיד את שני האישים, הושיבה אותם ליד שולחן מיוחד ודאגה שישרתו אותם כראוי.
כאשר סיימו השניים את הסעודה, ניגשה אליהם ושאלה: "כיצד מצא חן בעיניכם האוכל שלי?" "טוב מאד", השיב ה״חפץ חיים". "ומה אתם אומרים?" פנתה אל הרב השני. תשובתו לא איחרה לבוא: "די טוב, אך היה מלוח מדי".
שמעה זאת האשה ומיד פנתה לעבר המטבח. ה׳חפץ חיים' החוויר והיה נסער מאד. "אינני יכול להאמין! כל ימי נמנעתי מלדבר ומלשמוע לשון הרע, מדוע איפוא אירע עתה ששמעתי דיבורי לשון הרע? באם הייתי יודע זאת מראש, לא הייתי יוצא לדרך".
בראות הרב את תגובת ה׳חפץ חיים', נבהל: "וכי מה אמרתי בסך הכל, מה היה נורא כל כך בדברי? אמרתי שהאוכל היה טוב, ורק הוספתי שמן הראוי היה להפחית מעט מלח!"
"אינך יודע להעריך כראוי את כוחן של מילים", השיב ה׳חפץ חיים' בקול בוכים. "יתכן והטבחית הינה אלמנה עניה הזקוקה לעבודתה. בגלל דבריך, בעלת הבית תאשים אותה שהאוכל היה מלוח. כדי להגן על עצמה, תכחיש האלמנה העניה את דבריה ותאמר שהיא לא שמה מלח, ואפילו טעמה את המאכלים לפני שהגישה אותם".
"ואז", המשיך ה׳חפץ חיים' ואמר, "בעלת הבית תאשים אותה בשקר ותאמר לה: "האם הינך 'חושבת שהרבנים שקרנים? ! את היא זו ששיקרת!" הן תתווכחנה, ובעלת הבית תתרגז עד כדי כך שהיא תפטר את המבשלת המסכנה, והיא תשאר מחוסרת עבודה".
"ראה נא לכמה עבירות גרמת" הוסיף ה׳חפץ חיים': דיברת לשון הרע, גרמת לבעלת הבית ולי לשמוע לשון הרע, גרמת לבעלת הבית לחזור על דברי הלשון הרע בפני המבשלת, זהו כבר חטא של רכילות, גרמת שהטבחית תשקר, בגללך ציערה בעלת הבית אלמנה וגרמת לריב בין אנשים".
משסיים ה׳חפץ חיים' את דבריו, אמר הרב בשקט: "דומני שיש כאן גוזמה גדולה! לא יתכן שהמילים שאמרתי יגרמו לכל זאת!"
"הבה נלך למטבח וניווכח".
בפתחם את דלת המטבח, הבחינו בטבחית, אשר עמדה כשהיא מוחה דמעות מעיניה. הרב החויר, חש אל הטבחית, התנצל על הנזק והצער שנגרמו לה, והתחנן בפניה שתסלח לו. לאחר מכן פנה אל בעלת הבית וביקש בתחינה שתסלח לטבחית ותניח לה להמשיך בעבודתה. ואף תשלום הציע לה, ובלבד שלא תפטר את הטבחית.
בעלת הפונדק היתה אשה טובה ונדיבה: "בודאי, בודאי", אמרה, "המשך עבודתה אצלי אינו מוטל בספק. רק רציתי שהיא תדע שצריכים להיות זהירים. היא טבחית מעולה, והיא אכן תשאר במשרתה".
סיפור על רבי מנחם מנדל מרומנוב זצ״ל- לקיים מצווה כי ה' ציווה
מסופר על רבי מנחם מנדל מרומנוב זצ״ל, שהיה יושב ולומד בחבורה עם תלמידיו, והנה בא אליו עני מסכן, לבוש בלויים, פניו חיוורות, וכל הופעתו מעוררת חמלה, ריחם עליו הרב, ורמז לשמשו שיביא לו מהארנק מטבע זהב יקרה. הושיט הרב לעני את המטבע, והלה אורו עיניו ושמח שמחה גדולה עד מאוד. אחר שהלך הענ, התחיל הרב להיות מיצר על כך שנתן לעני את המטבע מרוב רחמנות, ולא מפני ציווי התורה. קרה שוב לשמשו וביקש שילך לשוק לחפש את העני ולהחזירו אליו. כששמע העני כי הרב קורא לו, הצטער בלבבו וחשב: כנראה מתחילה רצה הרב לתת לי מטבע נחושת, והתחלפה לו מטבע הנחושת במטבע של זהב. והנה כעת הוא הבחין בטעות, ורוצה להחליף לי את מטבע הזהב במטבע של נחושת. אך מה מאוד נדהם העני, כאשר התייצב לפני הרב, והרב הוציא מארנקו מטבע זהב נוסף, ומסרו לו! לאחר שהלך, הביע השמש את פליאתו הרבה על מעשיו של הרב. רבי, אם רצית לתת לו שתי מטבעות זהב, למה מתחילה לא נתת לו שתיים, הלוא כשקראתי לו כמעט נפל לבו בקרבו, בחשבו שאתה רוצה לקחת לו את מטבע הזהב ולהחליפה בנחושת. אמר לו הרב לשמש: מתחילה חשבתי לתת לו רק מטבע זהב אחד, אך בראותי שנתתיה לו מרוב רחמנותי עליו, החלטתי כי עלי לתת לו מטבע נוסף, נטו לשם מצוות צדקה שציווני הבורא יתברך! קיום המצווה לשם מצווה-זה מה שאכן חסר אצל הגויים, זה ההבדל בין הגויים לנו. . שאנחנו עושים מצווה לשם שמיים. . כי ה' ציווה אותנו לעשות. . והגויים עושים את זה. . כי זה מוסרי. . אדם שמקיים מצווה רק מפני שהדעת נותנת, או רק מפני שרגשותיו מחייבים אותו לכך, אינו ראוי כל כך לקבל שכר על זה, שהרי עשה מעשה טבעי. אך אדם שמבטל רצונו מפני רצון ה', אדם שמקיים מצווה מתוך תחושה של ענווה והתבטלות, "לשם יחוד קודשא בריך הוא" ראוי הוא לשכר רב.
הכל לטובה-(סיפור אמיתי שקרה)
נפטר לא מזמן יהודי שהיה ניצול שואה. . הוא עבר את כל תקופת השואה במחנה ריכוז. . מחנה לא פשוט. . לא קל. . לא רק שהיו שמה אסירים יהודים היו שמה כל מיני שבויי מלחמה רוסים שעירבבו אותם יחד עם היהודים באותו מחנה ריכוז. . יום אחד לפני השיחרור הנאצים ימח שמם וזכרם עברו עם משאית מלאה בלחמניות חמות. . הם עברו דרך המחנה והכריזו כל מי שרוצה יעמוד בטור לקבל לחמניה. . היהודי הזה היה מת מרעב. . רעב שאי אפשר לתאר. . כל המחנה עמד בתור. . ועמד שם קצין נאצי שהתחיל לחלק לחמניה לכל אדם, היהודי חיכה גם בתור. . בשלב מסוים היהודי הסתכל ורואה שהארגז מתרוקן, נישארו רק עוד 6 לחמניות והיהודי היה האדם השישי בתור. . זאת אומרת היהודי הזה מקבל את הלחמניה האחרונה, הוא מתקרב. . התור שלו הגיע. . הנאצי נתן לו לחמניה, ואז איך שהנצאי נתן לו את הלחמניה הוא מתכופף ומרים ארגז חדש של לחמניות טריות, ואז עוד לפני שהוא מתרומם היהודי חושב לעצמו רגע הוא ישאל מי הבא בתור אני אגיד אני! הוא לא יזהה אותי כי אני נראה כמו כולם, אבל אם הוא יתפוס אותי הוא יהרוג אותי. . הוא מתלבט מה לעשות, הנאצי הרים את הארגז השני ושאל מי הבא בתור? היהודי אמר אני! והחביא את הלחמניה מאחורי הגב ומושיט את היד השניה ומקבל עוד לחמניה, הוא היה כל כך שמח! הוא הלך מהר לעבר הצריף כדי לאכול את הארוחה שלו לפני השיחרור. . איך שהוא מתקרב לצריף פתאום הוא מרגיש יד מונחת לו על הכתף ושומע קול ברוסית: ראינו אותך! הוא מסתובב אחורה רואה שבויי חייל רוסי. . הוא אומר לו: ראינו אותך! תביא את הלחמניות! היהודי אמר לו לא מביא לך! תחכה בתור תקבל גם אתה! הרסוי הזה נתן שריקה, הביא איזה שני חברים שלו הם תפסו אותו, הכניסו אותו לצריף ופירקו אותו במכות עד שהם היו בטוחים שהרגו אותו, הם לקחו את הלחמניות ויצאו מהצריף, היהודי שכב שבור לרסיסים, מביט למעלה ואומר: למה? למה ריבנו של עולם? למה אתה עושה לי את זה? מחר אני יכול להשתחרר. . למה אתה עושה לי את זה? ועם הצעקה הזאתי למה הוא מאבד הכרה ונרדם. . הוא לא יודע כמה זמן עבר. . שעות. . בשלב מסוים הוא פותח את העיניים ורואה השמש מסנוורת אותו, הוא אמר לעצמו מה זה השקט הזה? יכול להיות שכולם ברחו? הוא יצא החוצה וראה מלא גופות, יתברר שהלחמניות האלו היו מורעלות, שכל מי שאכל מהם לא נישאר בחיים, ואז הוא פונה לבורא עולם ואומר: אבא תודה! תודה על המכות שנתת לי! כי עכשיו אני מבין שהם היו רק לטובתי!
משל מאת הרב ניסים יגן זצ״ל-לחזור לשורשים
(הרב ניסים יגן זצ״ל) פעם אחד ביקרתי אצל משפחה באיזה כפר, בערב שבת וראיתי שושנים כאלו גדולים. . אמרתי תני לי שושנה לא ראיתי כזאתי שושנה. . אמרתי תני לי שושנה אחת. . הלכה האישה מהמושב קטפה לי שושנה. . איזה שושנה יפה. . עטפתי אותה במטפחת והיא רטובה במים. . טיפלתי בה כמו תינוק. . שמתי אותה במכונית נסעתי שעה עד לירושלים. . באתי יום שישי לקחתי אגרטל לקריסטל אמיתי, שמתי מיי מעיין קרים עם קרח, שמתי אותה ליד השידה שלי. . איזה שושנה. . הלכתי למקווה, הלכתי להתכונן לשבת. . אני חוזר באתי ראיתי שהשושנה נפלה, העלים נפלו עושה לי פרצוף חמוץ, לא מסתכלת עלי הורידה את הפנים, אני נפגעתי, שמתי אותך שושנה באגרטל קריסטל, שמתי אותך על ידי, על השידה שלי, שמתי מיי מעיין, מה הסיבה שהשושנה נפלה? שמתי לה מים. . חתכתי אותה מהשורשים. . זאת הסיבה שהיא נפלה. . עם הנוער שלנו מתנהג כמו גויים. . זרקו את התפילין. . לא שומרים מצוות, בגלל שחתכו אותם מהשורשים. . אפילו ששמו להם קצת מסורת. . קצת מים. . קצת קריסטל. . קצת ברק חיצוני מסורת זה לא עוזר כלום, צריכים לחבר את הנוער הזה לשורשים! רק השושנה בשורשים שלה תחיה בחזרה, ותתחיל לפרוח!
סיפור: טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
מעשה בתלמיד-חכם אחד שנסע בספינה. באותה ספינה נסעו סוחרים עשירים, שהובילו עמם סחורות. היו הסוחרים מתגאים בסחורותיהם איש לפני רעהו ומתארים את העסקים המוצלחים שצפויים להם.
רק היהודי החכם ישב עם ספריו ולמד, ולא השתתף בשיחותיהם של הסוחרים.
שאלו הסוחרים את היהודי: "האם גם אתה מוליך עמך סחורה?".
השיב החכם: "כן, אך סחורתי יקרה יותר מכל סחורותיכם".
שמעו כך הסוחרים והתחילו לנסות לנחש איזו סחורה יקרה זו שמוביל עמו היהודי. אחד אמר: "ודאי הוא מוביל משי יקר". שני אמר: "אני חושב שיש עמו תכשיטי-זהב מרהיבים". שלישי אמר: "ואולי הוא נושא עמו יהלומים ואבנים יקרות אחרות?".
מרוב סקרנותם החלו לחפש את הסחורה. הם שאלו את רב-החובל היכן מצויה סחורתו של היהודי. אמר להם רב-החובל: "היהודי הזה לא הביא עמו שום סחורה". בדקו הסוחרים בחדרו, וראו שאין גם שם זכר לסחורה כלשהי. כך חיפשו ובדקו ולא מצאו דבר.
לגלגו הסוחרים על היהודי: "לא סוחר אתה, אלא סתם עני שאין לו מאומה". אך החכם שתק ולא השיב להם מלה.
הספינה המשיכה במסעה ולפתע התנפלו שודדי-ים על האניה ולקחו את כל הסחורה שהיתה בה. הסוחרים העשירים נותרו בלי כסף ובלי רכוש, רק עם בגדיהם אשר לעורם.
אמר להם החכם: "עכשיו תיווכחו שסחורתי יקרה יותר משלכם".
כשהגיעו ליבשה, נכנס החכם לבית-המדרש והחל לשוחח בדברי-תורה עם יושבי בית- המדרש. הללו ראו מיד כי האורח הוא חכם גדול. מיהרו להזמין את כל תלמידי- החכמים, והאורח דרש לפניהם דרשה נפלאה ועמוקה.
אחרי הדרשה הכינו לכבודו סעודה גדולה וכיבדוהו כבוד רב. אחר החכם למארחיו: "אנא מכם, דאגו גם לסוחרים שבאו עמי בספינה, אשר שודדים גזלו מהם את כל סחורותיהם והשאירום בעירום ובחוסר-כל". שמעו היהודים בקולו, הכינו אכסניה לסוחרים ונתנו להם כסף שיוכלו לקנות אוכל ולחזור לבתיהם".
היו הסוחרים מלאי תודה לחכם, ובאו לבקש את סליחתו על שלגלגו עליו בהיותם בספינה. אמר להם: "הלא אמרתי לכם שסחורתי יקרה יותר משלכם; הסחורה שלכם יכולה להינטל מכם, ואילו סחורתי קיימת לעד".
ועל כך אמר דוד המלך: "טוב לי תורת-פיך מאלפי זהב וכסף".
סיפור אמיתי מפי הרב הרצל חודר
(שמעתי סיפור מחזק מהרב הרצל חודר) היה איזה ילד אחד בגיל 10, 11 בערך, חסיד, ילד עם פאות ככה חסיד, לא הרגיש טוב. . טיפולים בדיקות, ראו משהו לא בסדר אצלו, עשו לו בדיקות דם וגילו לו את המחלה, ה' ירחם סרטן בדם זה לא פשוט, הוא היה בתל השומר והרופאים לפני התהליך של הטיפול קראו לאמא, לאבא ולילד גם כן להסביר לו לקראת מה הוא הולך, הסבירו לו שמע עוברים את זה לאט לאט, זה יעבור הקאות, כל מיני הרגשות לוואי, הילד שומע. . אמרו לו הרופאים לילד תדע לך הטיפול, התרופות זה יוצר מצב ששורף את כל השערות בגוף, הכל נושר, אבל זה יצמח בחזרה לא נורא, הוא שומע שהשערות נושרות הוא התחיל לבכות, איזה בכי, הוא בוכה. . הרופאים שואלים אותו מה קרה? למה אתה בוכה? הילד הסתכל עליהם אמר: מה? הינשרו לי השערות? הפאות שלי האלו? אני הישאר בלי פאות? איך אני הישאר בלי פאות? זה כואב לי. . זה סימנים של יהודי. . איך אני יכול ככה להיראות? האמא בכתה, האבא בכה, הרופאים גם הזילו דמעה בשקט, הילד אומר בורא עולם תשאיר לי את הפאות שלי. . אבל הוא חייב טיפול, לקחו אותו לרב חיים קנייבסקי, סיפרו לו את זה, הילד פה נימצא והוא בוכה, לא מהטיפול, לא מהכאבים, הוא בוכה שיגרום לו פגיעה בסימן היהודי שלו, הרב אמר אם הוא בוכה והוא רוצה הישאר לו, הישאר לו. עשו טיפול, עבר את הטיפול, כל התופעות, ההקאות, השיער נשר בכל הגוף והזוג פאות נשארו בשלמותם, למה? אם אתה מתפלל לקב״ה מעומק הלב אין דבר שיכול לעצור נגד זה.
זהירות! חינם!
ברחוב ההומה צעדו אנשים בזה אחר זה, פתאום הגיח למולם איש גבוה ורזה, על ראשו נחה תספורת טרייה וקצוצה והוא לבוש בחליפה ממיטב האופנה. גם תיק החזיק ביד, תיק מהודר עם תג-ממש מותג! , פסע האיש שבחליפה בחשיבות. ובצעד מדוד ניגש אל הראשון שהתקדם לעברו במהירות. שלום ידידי! פנה הלה בחביבות לעבר הצועד הממהר לדרכו. נעצר הלה מהילוכו וסקר בפליאה את הידיד החדש שנקרא בדרכו. כשבליבו הוא תמה: מה לי ולו? . האיש בעל ההופעה המבריקה ייצב את עמידתו, היישר מבט אל העומד ממולו וכשחיוך מלאכותי על פניו משוח קרא בקול זחוח: היום זה היום שלך! בר-מזל הינך! איתרא מזלך לפגוש את העומד בראש חברת ענק מובילה, בדיוק ביום המזל! זה היום בו החברה מעניקה יום על חשובנה לזוכה המאושר שבו פגשתי זה עתה. אתה המאושר שזכית! הצטחקק האיש בחנופה והניח יד על כתפו של עובר-האורח מוכה התדהמה. אתה מוזמן להצטרף אלי, כעת למקום קסום ויוקרתי שם תוכל להנות כאוות נפשךוהכל בחינם! כמובן-על חשבון החברה! סיים האיש והוסיף קריצה. . . חכם היה עובר-האורח ומשהו לא הריח לו טוב בכל ההצגה. ההצעה נראתה לו יותר מידי אדיבה, הופעתו של האיש הייתה מידי מבריקה ומשהו ערמומי ריצד בעיניו של הלה. חיישני התבונה הפעילו במוחו הפקיח אורות אדומים וסירנה והוא מיהר להתחמק מהאיש ומהצעתו הנדיבה."אין לי זמן" אמר והחיש צעדיו בחפזה כשהוא מותיר מאחוריו את האיש שפסע לעברו של הקרבן הבא. ושוב חזרה על עצמה ההצגה, עת נטפל זה המעונב בקפידה להלך שפסע לתומו על המדרכהץ והפעם נפל ברשת, איזה אחד תמים שליבו על גדותיו משמחה על כך שהוא. . . הוא-המאושר שזכה! וכשתחושת אושר מציפה את כולו להצטרף ל״בעל החברה"- למשש את הזכיה. נכנסו השניים לתוך מקום מפואר ויוקרתי אל אחוזת נופש, לשם מגיעים רק עשיריםמכל "המי ומי". ניגש זה "המכופתר כהלכה" לפקיד שבקבלה. קד קידה, הניח יד על חזהו ואמר ביוהרה: אל דאגה! הכל על חשבוני, אף הוסיף קריצה האומרת, על נא תעכב אישיות נעלה שכמותי. וכהרף עין כבר פסעו השניים בין השבילים המטופחים, התענגו ממופעי מוזיקה ואמנים, סיירו במוזאון מדהים וקינחו במסעדת אנינים שם לגמו יינות משובחים והתענגו על תבשילי מלכים. לפתע, קם לרגע זה האיש "בעל החברה" ואמר לידידו: אני כבר חוזר, אשוב בעוד שניה. ומיד נעלם כלא היה. חלפה דקה ועוד דקה, השעון כבר הספיק להשלים סיבוב של שעה ואין זכר לדמותו של הלה. וזה התמים יושב במסעדה ומחכה, מביט כה וכה ותוהה. . . ופתאום נחה על כתפו יד זרה ואיזה דמות רכנה מעליו והושיטה לו דף, " זה החשבון אדוני" אתה יושב כאן כבר קטוע, ניסה להסביר שהוא ממתין ל״בעל החברה" אליו הצטרף רק "כזוכה שזכה". אבל אף אחד לא הבין על מה הוא מדבר, על איזה חברה? ואיזה זכיה? ואיזה איש בחליפה. . . ? עד מהרה מצא עצמו כבול באזיקים בתוך ניידת משטרה שהובילה אותו אל הכלא, שם פגש בעוד עברינים כמוהו שחברו לו לחברה, גם הם סיפרו את אותו סיפור איך נפל קרבן לאיזה אחד שנטפל אליהם וגרר אותם להרפתקאה דומה. וגם להם אמר זה הטיפוס שהתחזה: אל תדאגו! תאכלו תשתו, תהנו, תשבעו עד להתפקע, הכל כאן הפקר, לא צריך לשלם. . . יהיה בסדר, אני כאן, והכל חינם. . . !
השמש שזורחת-חינם! נופים, מפלים, צמחיה וים-חינם! וויסות מזג האוויר והחמצן-חינם! הפעלת הגוף, לב, ראות, כליות, מוח וכלי הדם-חינם! פירות ירקות חיטה ושעורה שבוקעים מהאדמה-חינם! בשר, דגים, בהמות ועופות-חינם! כל השפע שכאן-חינם, הכל חינם! כל עוד אני כאן- הכל חינם, אין בעל הבית, ואין דורש חשבון והכל הכל חינם! אבל יום אחד נעלם לו פתאום הג׳נטלמן הזה- הוא היצר הרע שאותך מפתה, הוא "בעל החברה" שמטרתו רק להרע לך וכל ימי חייך הוא מנסה לשלוח אליך איזה נציג שמתחזה, זה יכול להיות בדמות חבר שלך, קרוב משפחה, מורה או כל בן אדם, לא משנה מי שיהיה. וכשאתה מחליט ללכת בדרך טובה לשמור שבת, להתחזק, לעשות תשובה, הוא משגר אליך אי מי שפוגש אותך בדרכך ואומר לך בוא איתי למסיבה, לים. . . לבריכה. . . להצגה, לא משנה למה. רק סטה מהדרך הסלולה וכך הוא סוחף אותך ומשאיר אותך ביום פקודה לשלם את החשבון לבדך כשהוא נעלם לו, צוחק עליך וחוגג נצחונו מאחורי גבך. אל תהיה פתי! אל תיהיה שוטה! הבט סביבך על היקום וראה שהיקום מעיד שיש בורא! ונשמתך תשוב ביום פקודה ותתיצב לפני בוראה, תיהיה חכם! הכן את עצמך! לך בדרך הסלולה! ואל תתפתה לתעתועיו של היצר הרע.
בהצלחה. . .
האחדות!
אבא אחד קרא לבניו. . היו לו 10 בנים. . והוא קרא להם שיבואו אליו, הם באו אליו והוא חילק לכל אחד מקל צר ביד. . ואמר לכל אחד לשבור את המקל הזה. . וכל ילד שבר את המקל שלו. . ועכשיו הוא אמר להם תביאו את כל המקלות ותחברו אותם ביחד. . תחברו את כל המקלות שהבאתי לכם יחדיו. . והם באמת חיברו אותם יחד. . ואז האבא אמר להם עכשיו כל ילד ינסה לשבור את המקל. . (עכשיו המקל ניהיה יותר עבה כי חיברו אותו ביחד עם כל המקלות) כל ילד ניסה לשבור את המקל הזה ולא הצליח. . האבא אמר להם. . מסקנה: שעם ישראל מאוחד קשה לשבור אותו כי הם מאוחדים ביחד! והם חזקים כשהם מאוחדים! אבל שכל אחד לבדו קל מאוד לשבור אותו! .
שיעורו של הפרפר
יום אחד הופיע פתח קטן בגולם הפרפר. ישב אדם והביט כמה שעות על הפלא הזה. איש לא הדריך את הפרפר הקטן, ובכל זאת הוא ידע בדיוק מה לעשות. במאמץ אדיר ניסה לדחוף את גופו דרך הפתח הצר החוצה. האיש, שעקב אחריו, הבחין לפתע כי הפרפר הפסיק את תנועתו. לא יכול היה יותר להתקדם. חס עליו האיש והחליט לעזור לו. הוא לקח מספריים ופתח את גוף הגולם כדי לאפשר לפרפר לצאת בקלות. והפרפר אכן יצא החוצה. ואולם, גופו היה מנוון, כנפיו מכווצות. וכך הוא בילה את שארית חייו בזחילה. מעולם לא הצליח להתעופף. לא הבין האיש כי הגולם הדחוס ומאבק הפרפר לצאת, היא דרכו של אלוהים לדחוף נוזלים מגוף הפרפר ולחזק את כנפיו הקטנות כך שיוכל בבוא העת להתעופף. לפעמים, מאבקים הם בדיוק הדבר הנחוץ לנו בחיים. לו היינו עוברים את חיינו ללא אתגרים ו. . . כן, קשיים היינו נשארים נכים. ולא רק בגוף. לא היינו יכולים להתחזק, ואולי גם לא לעוף. הורים מוכנים לעשות הכל כדי להקל על הילד הקטן שלהם, ולמנוע ממנו קשיים. מהר מאד שולפים את "המספריים" של דאגה ורחמנות. והכל מאהבה גדולה. יש שבאמת מצליחים "לחסוך" מהילדים קשיים, ומונעים מהם מכאובים. אבל אולי &n bsp; גם מונעים מהם את היכולת ללמוד לעוף. & nbsp; ואולי חלק מסודות היקום הוא, כי כדי להפוך לפרפר אמיתי צריך לעבור קודם את הקושי והמאבקים שיש בלהיות "גולם". ; מי יתן ונוכל להמשיך לכאוב ולהיאבק, לצמוח ולגדול וגם. . . להתעופף.
אם תאמין במלך. . .
פעם אחד היה מלך שחגג לכבוד הבת שלו שיתחתנה. . הוא החליט לעשות חגיגה ולעשות תחרות. . הוא הזמין את כל אנשי העם לתחרות ואמר כל מי שיצליח לעלות בבניין הזה שיש בו 100 קומות מי שיצליח לעלות את ה-100 קומות במדרגות תוך שעה יזכה במליון שקלים. . כולם התחילו לרוץ לכיוון הבניין ועלו במדרגות. . אחד היה בקומה 10 ועבר 10 דקות. . השני הצליח להגיע לקומה ה-30 אחרי רבע שעה וככה הלאה. . אחד הגיעה לקומה ה-50 הוא רץ לא מוותר ועבר כבר חצי שעה. . אחרי זה עוד אחד לקומה ה-70 ועבר 45 דקות והיה אחד שלא ויתר הוא עקף אותו הגיע לקומה ה-80 וראה בשעון שנישאר רק דקה אחת ופתאום הוא ראה מעלית לחץ מהר במעלית ועלה לקומה ה-100 והוא ניצח! וכולם שאלו אותו איך הצלחת? אתה מכולם הצלחת? ואז הוא אמר להם אני מאמין במלך שלי ואם המלך עשה את התחרות הזאתי כנראה הוא ידע שזה אפשרי ושאפשר לנצח אחרת הוא לא היה עושה את זה והנמשל הוא שהקב״ה הוא המלך שלנו ואנחנו מאמינים בו ומה שהוא עושה הוא יודע שזה הכל לטובה. . ואם אנחנו מאמינים במלך שלנו שזה הקב״ה וסומכים עליו אז הכל אפשרי! ואנחנו נוכל להצליח גם אם זה בלתי אפשרי! כמו שהצגתי במשל הזה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה