*סיפור על הרב מרדכי אליהו ובארה של מרים - לכבוד פרשת חוקת* / אביהם של ישראל חלק ב' עמ' 260
סיפר הרב שאול דמרי (רב אזורי ומחנך): יום אחד התקשר אלי הנהג של הרב [מרדכי אליהו] זצ״ל ואמר לי: "הרב מבקש שתשיג ספינה או סירה, כי הוא רוצה להגיע לבארה של מרים". יש לי חבר טוב שהוא דייג ויש לו ספינת מנוע. ביקשתי ממנו לעשות לי את הטובה הזו, והוא הסכים בלי לשאול שאלות.
כיוון שאני לימדתי באותו הזמן, לא יכולתי להגיע, ולהפלגה הצטרף בני. יצאו שלושתם – הרב, הדייג ובני – תוך שהרב מכוון אותם. הם הפליגו עד למול קבר ר' מאיר בעל הנס ועצרו. הרב העמיד שם בקבוק כלפי מעלה – מעל הסירה לכיוון הים, מבלי שייגע במים, ופתאום זרם מים החל ממלא את הבקבוק. בני הסתכל והיה המום!
הוא שאל את הרב: " מה זה?" והרב אמר לו: "באר מרים נמצאת מול קבר ר' מאיר".
כדי להפיג את המתח שהיה בגלל שנדהמו, פנה הרב בדרך חזור אל הדייג ושאלו: "מה יש לך בספינה?" אמר לו הדייג: "רשת של דייגים". אמר לו הרב: "זרוק אותה למים, כדי שיהיו לנו דגים". אמר הדייג: "כבוד
הרב, לוקח שעתיים-שלוש לתפוס דגים, ומלבד זאת – לא בכל מקום יש דגים!" אמר לו הרב: "בכל זאת, זרוק!", והוא זרק.
אז אמר לו הרב: "תאסוף את הרשת", והוא אסף והנה היא מלאה! עכשיו הגיע תורו של הדייג להיות המום. כשהגיעו לחוף עמד הרב לשלם לדייג, אבל הדייג סירב בתוקף. לבסוף הסכים הדייג להתפשר ואמר: "לא כסף, תן לי ברכה". הרב אמר לו: "רק בתנאי שתשמור שבת!" והוא הסכים.
את הבחור אני מכיר אישית והוא שומר שבת עד היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה