הרב אליהו דאגה לאחרים

כשאמרו לרבי יהודה צדקה ע״ה לפני שנים רבות: האם שמת לב לכך שהברכות שמברך בן אחותך, חכם מרדכי, מתקיימות? אמר להם: אני אומר לכם מדוע ברכותיו מתקיימות. כשחכם מרדכי היה בגיל בר-מצווה, בא רב גדול אחד לישיבת "פורת יוסף" והקשה קושיה לפני התלמידים: האם מברכים על מצוות מעקה? ענו לו: ודאי שמברכים. אם כן, המשיך לשאול, הרי על מים אחרונים, בגלל שכל עניינם זה להרחיק מסכנה, לא מברכים, הוא הדין מצוות מעקה, שכל עניינה זה להרחיק נזק, היה ראוי שלא יברכו עליה? מייד הרים חכם מרדכי הצעיר את ידו וענה: ההבדל פשוט. במים אחרונים האדם דואג לעצמו שלא יינזק, על זה אין ברכה, אבל במצוות מעקה הוא דואג לאחרים שלא יינזקו, על זה ודאי מגיעה ברכה! סיים הרב צדקה ואמר: מי שיש לו כזאת מחשבה ודאגה לאחרים, ודאי ראוי שברכותיו יתקיימו.