אחת מדמויות ההוד שזיו פניו האיר למרחוק היה הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ''ל, המשגיח הרוחני של הישיבה בכפר חסידים.
סיפר אחד מתלמידיו שפעם אחת הוא נסע ברכבת עם רבי אליהו ברכבת מחיפה לירושלים, ושאל אותו האם צריך לברך תפילת הדרך?
הרב ענה לו בפליאה :אלא מה? וודאי שצריך לומר!
לאחר זמן נכנס רבי אליהו לשרותים, וכאשר יצא ונטל את ידיו הוא רמז לשוטר אחד שעמד לידו לכנס את כל השוטרים שהיו ברכבת שיתקבצו מסביבו של הרב. למרבה הפלא השוטרים נענו לבקשה והתקבצו סביב הרב שהיה זקן מופלג.
הרב פנה אליהם ואמר להם: "אני אברך עתה ברכת 'אשר יצר' ואתם כולכם תענו אמן". התלמיד סיפר שכל מי שהיה באותו מעמד ברכבת התפלא מדוע השוטרים נענו ברצינות גמורה לבקשתו של הרב. הרב בירך את ברכת 'אשר יצר' בכוונה גדולה, אמר כל מילה לאט וכל השוטרים בקול גדול ענו אמן.
לא עברו כמה דקות מאז שהרב בירך את ברכת אשר יצר, והרכבת נעצרה בפתאומיות. עד מהרה עברה השמועה על הנס הגדול שהתרחש באותה שעה לנוסעים ברכבת. מטען חבלה שהונח מתחת לפסי הרכבת התגלה בניסי ניסים, ונהג הקטר הצליח לעצור ממש ברגע האחרון. פיגוע גדול נמנע. אי אפשר לתאר מה היה עולה בגורלם של הנוסעים אם לא היו מגלים את המטען והוא היה מתפוצץ.
הרכבת עמדה על מקומה חצי שעה והרב הצדיק ישב במקומו שקוע בלימוד הגמרא שבידו ולא שם לב לכל ההמולה שנוצרה. שיחת כל נוסעי הרכבת היתה שברכת 'אשר יצר' של הצדיק שהיא שפעלה את הנס הגלוי שהיה ברכבת.
כאשר רעש הנוסעים התגבר מאד, שאל הרב את תלמידו: מה קרה? מה פשר הרעש הגדול שאני שומע. התלמיד סיפר לו את העניין איך שכל הנוסעים אמרו שהנס היה בזכות הרב צדיק רבי אליהו שבירך את ברכת אשר יצר בכוונה גדולה והציל את כל נוסעי הרכבת.
הרב שהיה ענו גדול רצה שלא יתלו את הנס בו ואמר לתלמידו:
"נו עכשיו תגיד אתה צריך לומר תפילת הדרך"?
(על פי עלינו לשבח)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה