יום שני, 21 בפברואר 2022

אחרון ברשימה בסיאנס

בשעת לילה מאוחרת עבר רמי, קצין בגולני, בין העמדות במוצב החרמון והופתע לראות עשרה חיילים מסובים סביב שולחן, כשנרות מהבהבים לצדם. מישהו הסביר שהם באמצע סיאנס, כלומר מתקשרים עם נשמות של נפטרים. רמי לגלג: "קיבלתם דרישת שלום מהעולם הבא?..." 

לאחר שראה כי כוס הזכוכית שהונחה הפוכה על טבלת האותיות מתחילה לנוע, סר חיוכו. האותיות המצטרפות סיפרו כי נשמת גויה שקבורה ברמת הגולן רוצה להתנקם באחד החיילים, שעלה עם נגמ"ש על קברה. לאחר מכן תקשרו עם חייל שנהרג במלחמת יום כיפור. המת סיפר כל מה שעבר עליו מאז מותו, והתחנן שיאמרו קדיש לעילוי נשמתו, וכן שישחררוהו מהסיאנס הגורם לו צער רב.

רמי עדיין התקשה להאמין. הנפטר הבא היה חייל ששירת עמם ונהרג בתאונה לפני חודשים ספורים. רמי שאל את הנפטר שאלות שתשובותיהן היו ידועות לו בלבד, ואכן הרוח השיבה בהתאם. לאחר מכן נשאלה הרוח לגבי מועד המלחמה הבאה, וענתה: "סיוון תשמ"ב". מישהו הסביר שמדובר בערך באמצע 1982, בעוד כשנתיים. ואז שאלו: "אתה יודע מי ייהרג מהיחידה?" הרוח מנתה שנים-עשר שמות, כולל שמו של רמי. מישהו כינה זאת 'הרשימה השחורה'. 

רמי לא הצליח להירדם. הנבואה החרידה אותו. אז הרהר בכך שביוני 82' יהיה ארבעה חודשים לאחר השחרור וישרת ביחידת מילואים, וכך נרגע ונרדם. ביחידה המשיכו לדבר על הסיאנס, אבל לבסוף הכל נשכח. 

לאחר שנה וחצי השתחרר רמי ונרשם לטכניון. בחג שבועות תשמ"ב הוזעק בצו 8 והגיע בדרך-לא-דרך ליחידתו. הסבירו לו שעליהם להיכנס לעומק שטח לבנון. 

בלילה הראשון נהרגו ארבעה חיילים מהרשימה השחורה. לאחר כשבוע של היתקלויות נהרגו שניים נוספים. מישהו אמר: "אתם זוכרים את הסיאנס מלפני שנתיים? התאריך מדויק, וכבר נהרגו שישה מהרשימה..." 

רמי נזכר, אך לא רצה להרהר בכך. חלפו כמה ימים, ושלושה חיילים נוספים מהרשימה נהרגו. אז נשלחה היחידה להרי השוף, 'לטפל' במפקדת מחבלים בכפר לבנוני. שלושה חיילים נבחרו להגיע בחצות ליל לגבעה החולשת על הכפר ולפתוח באש על המפקדה כדי למשוך תשומת לב, ואז יסתער הכוח העיקרי. היו אלה הנותרים ברשימה השחורה... 

רמי ושני החיילים ירדו בלאט לוואדי החשוך והסתתרו בין צמחי הפרא. נורתה ירייה לעברם, והחייל שלצד רמי צעק "אני מ–ת!" 

המפקדים הורו לשניים להמשיך. שניהם נעו בזהירות לכיוון הגבעה, כשהם מתחלפים בהובלה. לפתע נעלם החייל השני מבלי שיישמע הגה. רמי הבין שכנראה חוסל בסכין. לחרדתו נזכר שהוא נותר אחרון מאותה רשימה. 

כעת התקדם חרש לקראת הווילה המוקפת בגדר, כשאצבעו דרוכה על ההדק. הוא הביט היטב לצדדיו, ואז לפתע הרגיש שמישהו מזנק עליו מלמעלה וצועק: "אללה-הוא-אכבר!" 

מחבל זינק מהעץ ובידו סכין ענקית. הוא שבר לרמי את שיניו והשליכו על העץ. רמי קלט שהוא נתון בקרב פנים אל פנים, לחיים או למוות. הם זינקו זה על זה כחיות טרף. רמי ניסה להתחמק מסכינו של המחבל, שלבסוף ננעצה בירכו השמאלית. כוחותיו אזלו, איבריו כבדו והוא חש שהסיפור נגמר...

להרף עין ראה את תמונות חייו לנגד עיניו: הורים, אחים, דודים, מכרים... כעת, בן 22, נפרד מכולם. לפתע נזכר שקיבל בילדותו ספר ציורי עלילות המקרא שמאוד אהב, ובהם תמונת יעקב הנלחם עם המלאך. באותה שנייה ידע שרק הקדוש ברוך הוא יכול להצילו, והוא צעק אליו מקירות לבו.

לפתע הרגיש שכאביו נעלמים, והוא זוכה לכוחות עצומים. הוא זינק אל המחבל והעיף את סכינו, תפס בגרונו ולחץ בכוח אדיר, עד שהרגיש שאצבעותיו נמלאו דם. לאחר מכן ירה בראשו. 

ברקע נשמעו יריות קרב, ורמי זחל בשארית כוחותיו לעבר הכוח. שני חיילים נשאוהו בחירוף נפש למסוק החילוץ. בהיתקלות בדרך פגעו בו שלושה כדורים. כאשר הגיעו למסוק, התמוטט. 

לאחר שהתעורר בבית החולים פצוע וכואב, החל להרהר בסיאנס ובדו-קרב שעבר, ונולד אצלו רצון עז לדעת אם יש חיים לאחר המוות.

לאחר שנתיים, שבהן עבד כקצין בטחון בצפון הארץ, נקלע לצפת. דקות ספורות לפני שעמד לנסוע לתל אביב, ראה מודעה שכותרתה 'חיים לאחר המוות': הרצאות בנושא סיאנסים, גלגולי נשמות, היפנוזה, קבלה ומדע. 

רמי הבין שהגיעה הזדמנות לברר את העניין. חבריו טענו שמדובר בשטיפת מוח מיסיונרית, אבל הוא החליט להישאר. האולם היה מלא, ועל הבמה ישבו כמה רבנים מזוקנים ועטורי מגבעות. עיניו חשכו, אבל הוא החליט להישאר עשר דקות, שהרי ממילא הפסיד את הנסיעה. לאחר עשר דקות לא היה מסוגל לקום מכסאו. לאחר אותו ערב החל ללמוד יהדות בקביעות, כדי לשמוע יותר על החיים שלאחר המוות, ולא פחות חשוב מכך – על החיים שלפני המוות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הבריון שלא שכח את הרב קרליבך

מספר חסיד בובוב מבורו פארק שבשעת לילה מאוחרת טעה ביציאה מהכביש המהיר ומצא את עצמו בהרלם (רובע מגורי בצפון מנהטן בארה''ב היה ידוע כאז...