מעשה היה בפתח תקוה שגרם זעזוע לכל היהודים שהיו נוכחים באותו מעשה.
עולה חדש הגיע לבית כנסת ברחוב ''חיים עוזר'' במרכז העיר והתכבד בעליה לתורה.
רח' חיים עוזר נקרא על שם הרב חיים עוזר גרודז'נסקי מגדולי ומנהיגי הדור בעולם היהודי בארופה שנפטר בשנת ת''ש [1940] במהלך השואה.
כאשר העולה החדש עלה לתורה והתחיל לומר את הברכות שאומרים בעליה לתורה הוא התחיל לבכות זמן ממושך ואי אפשר היה להרגיע אותו. רק לאחר התפילה התברר למה הוא בכה.
כאשר הוא נרגע מהבכי שלו הוא סיפר שאותו היום שעלה לתורה שהיה שבת הוא יום ההולדת השמונים ושלש שלו, והפעם האחרונה שהוא עלה לתורה היתה שבעים שנה קודם לכן כאשר היה בר מצוה.
הוא המשיך לספר שאת העליה לתורה הוא עשה בבית המדרש של הרב חיים עוזר בוילנא. הוא המשיך לספר שהגאון רבי חיים עוזר קרא לאבא שלו ושאל אותו היכן בנו חתן הבר מצוה לומד והאבא סיפר לו שהילד לומד בגמנסיה שהיתה בית הספר החילוני בוילנא של הימים ההם.
הרב חיים עוזר תפס את אבא שלי מספר הזקן ואמר לו ''דע לך שאם הילד ימשיך ללמוד בגימנסיה החילונית ולא ילמד במקום דתי שמחנך על פי תורתנו הקדושה הוא יעזוב את דרך התורה וקיום המצוות, ויעברו אחרי הבר מצוה שלו עוד 70 שנה עד שהוא יעלה שוב לתורה".
המשיך הזקן לספר, אבא שלי לא שמע לאזהרה של הרב חיים עוזר לתת לי חנוך דתי, וכל מה שאמר הרב חיים עוזר התקיים בי. כעת אחרי 70 שנה שלא עליתי לתורה אני עולה לתורה פעם ראשונה מאז הבר מצוה בבית כנסת בפתח תקוה שנמצא ברחוב על שמו של הרב חיים עוזר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה