אני המשיח

את הסיפור הבא שמעתי מהרב חיים מלול, משליחי הרבי בצרפת.

לפני עשרות שנים הוא נסע לרבי עם קבוצת צעירים מצרפת, ועל

קבוצתם נמנה גם בחור שאיך נאמר בעדינות – נורמלי הוא לא היה. . .

אותו בחור טען באוזני כל מי שרק היה מוכן לשמוע, שהוא-הוא

המשיח. מיותר לספר לכם שהיו לו לכך הוכחות למכביר, החל מפגישות

תכופות עם אליהו הנביא ועד לחלום על המשיח שבו הוא נתן לו את

נשמתו ובכך הפך אותו למשיח. . .

כשהגיעו ל, 770- ניגש הבחור 'המשיח' למזכיר של הרבי, הרב

גרונר ע״ה, וביקש להיכנס אל הרבי ל׳יחידות'. באופן כללי, המדיניות

הייתה שהכניסה לרבי נעשית ללא כל תנאים, כך שכל מי שחפץ נכנס

לרבי. אך כאשר הנכנס לרבי התעכב בתוך חדרו מעבר לזמן המקובל,

הרב גרונר היה פותח את הדלת, מנסה לעמוד על המצב לאשורו, ואם

הבין שזמנו היקר של הרבי מחייב לסיים את ה׳יחידות', היה רומז

לנכנס שעליו לצאת.

כשניגש הבחור הצרפתי אל הרב גרונר בבקשה שייקבע לו תור

ל׳יחידות', זיהה הרב גרונר מיד שמדובר בטיפוס לא שגרתי. . . והוא

חשש שהוא ייתקע בחדר הרבי לזמן רב. לכן הוא ביקש מהרב מלול,

הדובר צרפתית, שיעמוד אתו ליד חדר הרבי כשהבחור ייכנס, ובאם

הוא אכן יתעכב, שינסה להבין מהשיחה האם הגיעה העת לסיים את

ה׳יחידות'.

הגיע המועד והבחור נכנס לרבי. בשלב כלשהו ביקש הרב גרונר

לדעת האם עליו לדאוג לסיום הפגישה. הוא פתח את הדלת והרב מלול

היטה אוזן לשמוע מה מתרחש בחדר. השיחה התנהלה בצרפתית, והוא

שמע את הבחור אומר לרבי: הרבי בוודאי יודע שאני המשיח. . . אנחנו

היינו צוחקים או במקרה הטוב שולחים אותו לקבל עזרה מקצועית, אך

הרבי הקשיב לו ברצינות ושאל: אתה מניח תפילין? לא, השיב הבחור

בכנות. מן הסתם אתה מבין שהמשיח צריך להניח תפילין, המשיך

הרבי. ואכן, הבחור מיד קיבל על עצמו להניח מעתה והלאה תפילין.

ומה עם כשרות? – המשיך הרבי ושאל – כשאוכלים מאכל לא כשר,

הוא נעשה חלק מהדם והבשר של האדם, ובוודאי המשיח צריך להקפיד

על כשרות. הרבי לא הסתפק בכך ושאל גם על שמירת השבת, ומשענה

הבחור שהוא איננו שומר שבת הורה לו הרבי לקנות קיצור שולחן

ערוך וללמוד את ההלכות ולשמור אותן, כשהוא מנמק בפשטות שעל

המשיח לשמור שבת. . .

ה׳יחידות' המיוחדת הזו הסתיימה כשהרבי סיכם ואמר: תעשה את

הדברים האלה שדיברנו, ואחר כך תחזור אליי ונדבר יחד מה עוד צריך

לעשות ואז תהיה משיח!

בשלב זה הבחור יצא מחדר הרבי כשפניו זורחות מאושר. הנוכחים

עמדו סקרנים לדעת מה היה ומה בדיוק אמר לו הרבי, והוא בפנים

קורנות אמר להם: "אתם לא האמנתם לי שאני המשיח, אך הרבי

הסכים אתי. אני המשיח! . . ."