כַּאֲשֶׁר הָיָה הָרַב אַבְרֵךְ צָעִיר, בֶּן עֶשְׂרִים, הֶחְלִיט לַעֲבֹר בְּלִמּוּד בְּעַמְקוּת עַל כָּל חֶלְקֵי הַטּוּר. בְּאוֹתָן שָׁנִים הָיָה הַטּוּר מֻדְפָּס בִּשְׁמוֹנָה כְּרָכִים, וְהָרַב חִשֵּׁב שֶׁאִם יֵשֵׁב בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בְּיוֹם וְיִלְמַד רַק אֶת הַטּוּר וְהַ״בֵּית יוֹסֵף", יַצְלִיחַ לִלְמֹד כָּל כֶּרֶךְ בִּשְׁבוּעַיִם.
כְּלוֹמַר, כְּדֵי לִלְמֹד אֶת כָּל הַטּוּר, נִדְרְשׁוּ לָרַב אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים בִּלְבַד. זֶהוּ קֶצֶב בִּלְתִּי נִתְפָּס, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁהָרַב הָיָה בָּקִי עָצוּם בְּסוּגְיוֹת הַשַּׁ״ס וּבַפּוֹסְקִים, הוּא הָיָה מְסֻגָּל לְכָךְ.
אוּלָם פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הָרַב הָיְתָה דְּחוּקָה, וְלֹא הָיָה לוֹ דַּי כֶּסֶף לִקְנוֹת אֶת הַטּוּר. הָלַךְ הָרַב לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת הַסְּפָרִים, וּבִקֵּשׁ לִשְׂכֹּר אֶת כִּרְכֵי הַטּוּר, כָּל כֶּרֶךְ לְמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם, תְּמוּרַת גְּרוּשׁ אֶחָד.
פַּעַם אַחַת, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָרַב אֶל הַחֲנוּת, לְהַחְלִיף כֶּרֶךְ אֶחָד בְּכֶרֶךְ אַחֵר, אָמַר הָרַב לְבַעַל הַחֲנוּת, כִּי אִם מְחִירָם שֶׁל הַסְּפָרִים לֹא הָיָה גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, הוּא הָיָה מִתְאַמֵּץ לִקְנוֹת אוֹתָם. "מַדּוּעַ הַמְּחִיר כֹּה גָּבוֹהַּ?" הִבִּיעַ הָרַב אֶת צַעֲרוֹ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נָכַח בַּחֲנוּת אֶחָד מִמַּדְפִּיסֵי הַסְּפָרִים, וּבְשָׁמְעוֹ אֶת דְּבָרָיו שֶׁל הָרַב, הִתְעָרֵב וְאָמַר: "אִם אֲנָשִׁים הָיוּ קוֹנִים סְפָרִים כְּדֵי לִלְמֹד, הָיִינוּ קוֹבְעִים לָהֶם מְחִיר נָמוֹךְ. אֲבָל רֹב הָאֲנָשִׁים לֹא לוֹמְדִים בַּסְּפָרִים, אֶלָּא מַנִּיחִים אוֹתָם בָּאָרוֹן לְקִשּׁוּט. אִם כָּךְ, שֶׁיְּשַׁלְּמוּ עֲלֵיהֶם, לְפָחוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם מְשַׁלְּמִים עַל תְּמוּנָה יְקָרָה".
הָרַב לֹא הֵשִׁיב עַל דְּבָרָיו שֶׁל הַמַּדְפִּיס, אוּלָם בַּעַל הַחֲנוּת לֹא יָכוֹל הָיָה לִשְׁתֹּק. "אַבְרֵךְ צָעִיר זֶה אֵינוֹ קוֹנֶה אֶת הַסְּפָרִים לְקִשּׁוּט!" גָּעַר בַּמַּדְפִּיס, "הוּא שׂוֹכֵר כָּל כֶּרֶךְ לְמֶשֶׁךְ שְׁבוּעַיִם, כְּדֵי לַעֲבֹר עַל כֻּלּוֹ בְּעִיּוּן, מִן הַבֹּקֶר עַד הַלַּיְלָה!"
"הַאֻמְנָם? !" הִשְׁתּוֹמֵם הַמַּדְפִּיס, "כַּמָּה שִׁלַּמְתָּ עַד עַתָּה?"
"שְׁנֵים עָשָׂר גְּרוּשׁ", הֵשִׁיב הָרַב.
"הוֹסֵף עוֹד עֶשְׂרִים גְּרוּשׁ, שֶׁזֶּהוּ רַק מְחִיר הַהַדְפָּסָה, וְאֶתֵּן לְךָ אֶת כָּל כִּרְכֵי הַטּוּר, שֶׁיִּהְיוּ שֶׁלְּךָ!" הִכְרִיז הַמַּדְפִּיס.
"אוּכַל לְשַׁלֵּם זֹאת רַק בְּתַשְׁלוּמִים, גְּרוּשׁ אֶחָד בְּשָׁבוּעַ", אָמַר הָרַב. וְאָכֵן, כָּךְ הָיָה. הָרַב קִבֵּל אֶת סִפְרֵי הַטּוּר וְהָגָה בָּהֶם בִּשְׁקִיקָה. עַד סוֹף יָמָיו עָמְדוּ הַסְּפָרִים הַלָּלוּ בְּחַדְרוֹ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה