השמש הקופחת הכתה על ראשם ללא רחמנות. החום היה בלתי נסבל והם התקדמו באיטיות, המים הלכו ואזלו והמוצא מן המדבר לא נראה באופק. רוברט קיווה שהם אכן מתקדמים בכיוון הנכון. מסע החיפושים שערך עם בנו ג׳ק ב׳מדבר גובי' היה מן הקשים שביצע בימי חייו. רוברט, שהיה אספן עתיקות בעל ניסיון, קיבל מידע בעל ערך על מיקומו של אוצר עתיק. האוצר הוטמן בידי כנופיית שודדים שפעלה באזור המדבר לפני שנים רבות. השודדים לא הספיקו לקחת את הרכוש משום שנהרגו באחת מהתקפותיהם. רוברט שהניח את ידיו על המידע שעבר מאב לבן במשך שנים, שיער על פי התיאורים את מיקומו של האוצר העתיק והחליט לצאת עם בנו למסע החיפושים. הם נשאו על כתפיהם ציוד שאמור היה להספיק עבורם למספר ימים ויצאו אל המדבר. הציוד כלל מים בכמות מספקת, אתי חפירה ושקי שינה. הם החלו לחפור בכל המקומות המסתוריים שבמדבר, אך מבוקשם לא נמצא. ג׳ק חש כאילו הם נוברים בכל המדבר, אך כידוע 'מדבר גובי' הוא אחד הגדולים בעולם והם העלו חרס בידם.
הם החליטו לצאת חזרה אל ביתם, אך החום החזק עייף אותם והם נעצרו מדי כמה דקות כדי ללגום מעט מים, לפני שימשיכו בדרכם. נדמה היה להם שהדרך אינה נגמרת, בכל פעם שעברו את קו האופק, הגיע קו חדש כזה שחשף בפניהם אין סוף חולות מדבר, בעוד השמש שולחת קרניים לוהטות על דיונות החול הזהובות.
במהלך עוד עצירה נוספת לשתייה, תקע רוברט את האת באדמה ולקח בידיו את המימייה. ולפתע, החלה האדמה לרעוד קלות ועוד לפני שהספיקו לקלוט את המתרחש, החליקו האב ובנו ונפלו אל תוך בור עמוק כשהאת נופלת במרחק לא רב מהם תוך כדי שהיא משמיעה קול עמום כשהתנגשה באדמה.
למזלם קרקע הבור הייתה מחופה באדמה רכה כך שלא נפצעו. הם נזקקו לכמה דקות כדי להתאושש מהנפילה הפתאומית, ומיד לאחר מכן הבחינו שמשפת הבור מפציע אור קלוש שחדר לתוכו. ג׳ק שהיה ספורטאי ניסה לנתר אל על ולנסות להגיע אל שפת הבור, אבל לא הצליח להגיע אפילו למחצית הדרך.
הייאוש החל לחדור לליבם והם התיישבו אחד ליד השני, מבינים כי סופם קרוב. גם אם יצעקו שעות רבות איש לא ישמע אותם ושום דרך ליציאה מן הבור אינה נראית באופק. ג׳ק לא היה מסוגל לשבת וניסה לחשוב ללא הרף כיצד יוכלו לצאת מן הבור. הוא החל לבדוק את הבור, רוחבו היה כעשרה מטרים והדבר הטוב היחיד בו היה, שלא נמצאו בו זוחלים מסוגים שונים. לאחר שניסה שוב ושוב וראה שאין כל פתרון, חזר לשבת ליד אביו בפנים מכורכמות. הזמן חלף באיטיות הלחץ בצירוף החום הכבד גרם להם לצמא מוגבר והם שתו ושתו, כך שנותרה בידם כמות זעומה של מים, שתוכל להספיק לשעות הקרובות בלבד.
לאחר שעה של ישיבה סתמית, זינק פתאום רוברט ממקומו. ג׳ק שלא הבין מדוע, הביט בו בהפתעה. רוברט לקח את האת, פנה אל קצה הבור, הכניס את האת לאדמה, והחל לחפור באדמה הרכה. ג׳ק ניתר ממקומו לכיוונו של אביו ושאל בחשש: 'אבא, מה אתה עושה?'.
רוברט חייך לעצמו והמשיך לעבוד במרץ, בור חדש החל להתגלות והוא המשיך לחפור ביעילות. 'אבא, מה אתה עושה?' שאל ג׳ק בשנית. 'מנסה להוציא אותנו אל החופש' השיב רוברט. 'אבל הבור מספיק עמוק' קרא ג׳ק, 'אין צורך להעמיק אותו יותר!' אבל רוברט לא טרח לענות והמשיך לחפור במהירות, הבור הפך לגדול יותר מרגע לרגע וככל שגדל רוברט היה מרוצה וחפירתו הפכה להיות אינטנסיבית יותר ויותר. ג׳ק התבונן בסקרנות ולא הפסיק להטריד את אביו בשאלות, כיצד מבור עמוק יותר יוכלו להשתחרר.
'עתה הגיע הזמן שתעזור' הודיע רוברט כשראה את עומק הבור. 'כל סנטימטר שנוסף לעומק הבור שחפרתי, מייצר בצד כמות של עפר. דע לך! ג׳ק, הנפח של העפר שמוציאים מהחפירה גדל פי שלושה מהעפר הדחוס, אך גם בלי זה יש בידינו די עפר כדי להשתחרר'. רק עתה שם לב ג׳ק שבקצה הבור נוצרה תלולית עפר גבוהה, תלולית בגובה כזה שאם יעלו עליה, יוכלו בקלות לעלות ולהשתחרר אל החופש. . .
כשהתרחקו משפת הבור פנה ג׳ק אל אביו: 'אתה יודע אבא? אמנם לא מצאנו את האוצר האבוד, אבל אני גיליתי אוצר מסוג חדש. . .'
'איזה אוצר?' שאל רוברט בסקרנות. 'גיליתי, שלפעמים דווקא כשאתה נמצא בתהום - במקום ללא מוצא, ורק הייאוש עוטף אותך מסביב- בזכות העומק והתהום אתה מקבל כוחות למצוא את הדרך שתוביל אותך כלפי מעלה. וכל ירידה שאנו יורדים היא לצורך עלייה, אם רק נשים לב אליה ונעלה במעלותיה. . .'
***
אנו נמצאים בחודש אלול. חודש זה הינו הזמן הטוב ביותר להכין את עצמנו לקראת ימי הדין שלפנינו. כל אחד מאתנו יכול לחזור בתשובה, גם מי שמרגיש כי הוא הגיע לתהומות הגרועים ביותר. לעיתים, דווקא מהמקומות הרעים והגרועים ביותר, ניתן להתקדם ולהגיע לגבהים ולמצוא את הדרך חזרה לחיים טובים ומאושרים. . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה