"ושפטו את העם משפט צדק" (טז, יח)
מעשה בשני בני אדם שהלכו במדבר, לאחד היו שני לחמים בסלו, ולשני היו שלשה לחמים.
בעברם במדבר הגדול, אדם נוסף הצטרף למסעם ובפיו בקשה, היות ורעב הוא ולא בא אוכל לפיו כבר יומיים, מבקש הוא להשתתף עמם בסעודתם, ואח״כ יתן להם מעות דמי השתתפות.
הוציאו את חמשת הלחמים מהסל, אכלו יחד, ולאחר הסעודה הוציא האורח חמש דינרים ונתן לפניהם דמי השתתפות בסעודה.
התחיל דין ודברים ביניהם, בעל הג' לחמים טען שמגיע לו ג' דינרים, כי היה לו ג' לחמים, והשני צריך לקבל רק ב' דינרים כנגד ב' ככרותיו, והשני טען הרי כולם אכלו יחד מכל הלחמים, ולכן מן הדין לחלק את חמשת הדינרים לשניהם שוה בשוה, וכל אחד יקבל שני דינרים ומחצה.
הלכו לשאול את ה״אבן עזרא" זצ״ל מה לעשות, וענה להם בחכמה, בעל השלשה לחמים יקבל ארבע דינרים, ומי שהביא ב' לחמים יקבל דינר אחד.
השתוממו מאוד בעלי הדינים, על הפסק הזה, ושאלו על כך את האבן עזרא, אמר להם שמעו ואסביר לכם. הרי יש כאן חמש לחמים, ואכלו מהם שלשה אנשים, א״כ איפה חלקו כל לחם לשלש, הרי לך יחד חמשה עשר שלישי לחמים, וכל אחד אכל ה' שלישים, א״כ זה שהביא ג' לחמים, הביא למעשה תשעה שלישים, ובעצמו אכל חמשה שלישים, א״כ נשאר במה שנתן לחבירו ד' שלישים, וע״כ יקבל ד' דינרים, והשני שהביא ב' לחמים, הביא בעצם ששה שלישים, ה 'שלישים אכל בעצמו, א״כ נשאר שנתן לחבירו שליש אחד, וע״כ יקבל רק דינר אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה