הדרקון שבלע את הירח

הרוח הקלילה השיטה את האנייה ברוגע. כריסטופר קולומבוס ישב בתא רב החובל באניית המפרשים שלו 'סנטה מריה' ועיין בתרשימים השונים, כשלפתע נכנס אל התא בבהילות אחד מן המלחים כשעל פניו מבט מודאג: 'כדאי שתבוא אתי אדוני רב החובל, יש משהו שאתה צריך לראות. . .' קולומבוס שכבר עבר סכנות רבות במרחבי האוקיינוסים לא התרגש במיוחד, הוא קם ממקומו והתלווה אל המלח. הלה ירד אל בטן האנייה והגיע לקצה אחד התאים, 'תראה את זה, אדוני' התכופף והצביע על אבקה חומה שהייתה מפוזרת על הרצפה.

קולומבוס התכופף והעביר את אצבעו על גבי האבקה תוך כדי שהוא סורק את התא 'זה נראה מאוד לא טוב' אמר רב החובל הוותיק. 'התופעה הזו נגרמת מזן אלים של תולעים, כאשר הן חודרות לספינה, הן אוכלות את קורות האנייה עד היסוד. בקצב הזה תוך כמה שבועות אנו עלולים לשקוע למצולות. . .'

קולומבוס עלה בחזרה אל תאו והחל לחשב את מיקום היבשה הקרובה ביותר אליהם, לאחר בחינה מדוקדקת של המפות הגיע למסקנה שדומיניקה היא המדינה הקרובה ביותר. הוא החל לחשב כמה זמן ייקח לספינה להגיע אל החוף. אפשרות העצירה בדומיניקה לא הייתה הטובה ביותר עבורם, מכיוון שבאותה תקופה התגוררו בה בני שבט הארוואק האינדיאני שלא חיבבו במיוחד את הזרים הספרדים. קולומבוס אותת לספינה השנייה שנסעה איתם במשלחת שיש לו דבר מה חשוב לספר להם. לאחר שאנשי הצוות משתי הספינות התקבצו יחדיו, הוא תיאר להם את ההתפתחויות המדאיגות, והודיע לכל הנאספים: 'כל מי שאין צורך הכרחי שיישאר איתי, יעלה כעת על האנייה השנייה שתשוב לספרד על מנת לבקש עזרה. אני ומספר מצומצם של אנשי צוות נישאר על האי עד שתחזרו עם ספינה נוספת כדי לחלץ אותנו מכאן'.

אנשי הצוות ארזו את מטלטליהם ועברו לספינה השנייה, קולומבוס נותר עם עשרה אנשים ויחד עימם הפנה את חרטום הספינה אל עבר דומיניקה. כאשר הגיעו שניים מאנשי הצוות של קולומבוס ירדו מהאנייה, ומיד קיבלו את פניהם המקומיים בחביבות ואף העניקו להם מזון ושתייה. ירדו מהספינה כל אנשי הצוות מעודדים מהיחס הטוב לו זכו מהמקומיים, הם התערו בין התושבים והקימו לעצמם צריף באזור החוף. הבעיה התחילה כאשר אנשי צוות הספינה שהיו גסים ומחוספסים התחילו להתייחס אל האינדיאנים בזלזול, דיברו אליהם בגסות והתנהגו עימם כאילו היו עבדים שלהם. הדבר נמשך זמן מה, עד שבאחד הימים אסר ראש השבט על נתיניו לדבר עם הספנים מטוב ועד רע וכמובן לא לספק להם מאומה אפילו בעד כסף ומתנות.

קולומבוס ניסה להיפגש עם ראש השבט הזועם כדי להרגיע את הרוחות ולהתנצל על התנהגות המלחים, אבל המנהיג מצדו לא הסכים להיפגש עמו בשום פנים ואופן, הוא שלח אליו מסר תקיף שתוכנו היה: 'אנו לא נעזור לכם יותר, לעולם!'

לאחר יומיים נגמר להם מלאי המזון והשתייה. לא היה לקולומבוס ואנשיו שום סיכוי אפילו לנסות לחדור לשטחם של הילידים שמנו אלפי אנשים חמושים בחיצים וחניתות, הם הבינו שאם המצב לא ישתנה הם עלולים למות מרעב. אנשי הקבוצה פנו לקולומבוס והתחננו אליו שימצא פתרון עבורם. קולומבוס עלה על ספינתו שכבר נטתה על צידה, נכנס לתאו והחל לתור במוחו אחר פתרון מעשי, כאשר הוא מדפדף בספריו המדעיים.

להפתעתו הוא גילה שלפי החישובים האסטרונומיים שמופיעים בספרו של האסטרונום היהודי רבי אברהם זכות, אמור היה להתרחש יומיים לאחר מכן ליקוי לבנה מלא. הוא נטל את האלמנך (כלי לבדיקת המיקום לפי הכוכבים) שקיבל מרבי אברהם בשעה שלימד אותו את חכמת הניווט בים לפני גירושו מספרד, וצפה בכוכבים.

'אכן כן, ליקוי לבנה נדיר ייראה במלואו בג׳מייקה!' הרהר קולומבוס בהתרגשות. הוא יצא בריצה מן הספינה ושם פעמיו אל עבר ביתו של ראש השבט. כשהגיע פנה אל אנשיו שעמדו מחוץ לאוהלו של המנהיג: 'יש לי מסר חשוב להעביר למנהיגכם!' אמר בתקיפות לשומרים 'אם לא תתחילו לסייע לנו מיד באספקת מזון ושתייה, אגרום לכך שדרקון ענק יבלע בעוד יומיים בחצות הלילה את הירח והוא לא יאיר לכם את השמיים לעולם!'

האינדיאנים גיחכו בקול למשמע 'איומיו' של רב החובל הספרדי, אבל לאחר יומיים כאשר הגיעה שעת חצות, בדיוק כאשר הירח היה במלואו הוא התחיל להעלם בצורה איטית. הילידים הביטו בחרדה לעבר הירח ההולך ונעלם, ומנהיגם רץ בעצמו אל ספינתו של קולומבוס והחל לקרוא בשמו בקול גדול, אבל רב החובל החליט להתעלם מהקריאות ולא לצאת מחדרו. כאשר הירח נעלם לחלוטין משמי דומיניקה נכנס המנהיג להיסטריה, הוא החל להתחנן ולהבטיח לרב החובל שמעתה ואילך הוא ידאג אישית לכל צורכיהם העיקר שיחזירו לו את הירח.

רק לאחר שעה יצא קולומבוס מן החדר והסכים ברוב חסדו לוותר לאינדיאנים ו׳להשיב' להם את הירח. המנהיג הבטיח לספק מיידית מזון ושתייה ככל הדרוש וקולומבוס יצא אל הסיפון ונפנף בידיו לעבר השמיים. לאחר מספר דקות החל הירח לבצבץ מחדש בשמי דומיניקה. . .