מזג האוויר הקודר ששרר באותו בוקר רק השפיע לרעה על מצב רוחו העכור של ריילי. אם במשך היום הוא עוד היה יוצא לפעמים מביתו כדי לבקר בעסקיו ולבלות עם חבריו, באותו יום הוא העדיף להסתגר בביתו ולהעביר את היום בשינה. ריילי קינגסטון היה צעיר יחסית, בסך הכול בן עשרים אבל עושרו העמיד אותו בשורה הראשונה של עשירי תבל. ספק אם ריילי עצמו ידע מה הם סכומי הכסף האגדיים שהיו ברשותו. ריילי אהב מסיבות וטיולים, מדי ערב היו מתאספים ידידיו למסיבות שנמשכו אל תוך הלילה ומדי כמה ימים אף היו נפגשים החברים ויוצאים לצייד ולטיולים בחיק הטבע לבזבוזים ולחגיגות שונות שהיו על חשבונו של ריילי כמובן.
במשך הזמן נמאס לריילי מחיי ההוללות והוא שקע בדיכאון עמוק. הוא איבד את שמחת החיים והרגיש שהחשיפה שלו בגיל צעיר לכל הנאות החיים פשוט איבדה לו את הטעם בחייו, דבר לא עניין אותו והוא לא רצה לצאת לטיולים, למסיבות או לכל בילוי אחר, תאבונו ירד בצורה ניכרת ואת עסקיו הזניח כמעט לחלוטין. הרופאים השונים לא הצליחו לייצב את מצבו ועם הזמן הפנו לו החברים עורף. היחידי שדאג לו בכל ליבו היה אנדי ידידו הטוב שהיה מגיע מדי יום, מטפל בעסקיו של ריילי וחותם במקומו על המסמכים הדרושים, גורר אותו בכוח אתו לצאת מן הבית ודואג שיאכל מן האוכל המוגש לו. מצבו המידרדר של ריילי כאב לאנדי והוא ניסה לחשוב על דרכים שונות כיצד לעזור לחברו לצאת מן הדיכאון ששקע בו.
באחד הימים החתים אנדי את חברו על מסמך ולמחרת בבוקר הודיע לשומר הבית ולמבשלת שהם מפוטרים מעבודתם, ללא הסברים מיותרים. הוא הציב בכניסה לטירה שומר חדש במקום השומר הוותיק ובשעות הצהריים כאשר יצא ריילי לטיול בחורשה הסמוכה, ובא להיכנס לביתו נעצר על ידי השומר שמנע ממנו להיכנס. 'מי אתה? !' שאל השומר 'אני ריילי' השיב והביט בפליאה באיש שניצב בביתן השמירה. 'אוקי ריילי, אתה יכול להתרחק מכאן בבקשה? !'
'מה? ! מי אתה בכלל? כאן זה הבית שלי!' כעס ריילי, טלפון מהיר שהרים למשטרה הביא ניידת לפתח הבית, אך בירור קצר שעשו השוטרים הבהיר להם כי הבית אינו שייך יותר לריילי קינגסטון. 'הבית נמכר לאנדי רוק' אמר השומר ונפנף במסמך שעליו התנוססה חתימתו של ריילי. השוטרים הבהירו לו כי אינם יכולים לעשות דבר ופנו לדרכם. בפעם הראשונה בחייו מצא ריילי את עצמו יושב על ספסל ברחוב בודד ועזוב, הטלפונים שהרים אל אנדי נתקלו במענה קולי וכאשר חייג למשרדו השיבה המזכירה כי אנדי נסע לחו׳ל וכי הוא יחזור בעוד חודשיים לפחות. . .
ריילי ישב על הספסל מלא זעם ואכזבה כאחד, מעולם לא חשב כי אנדי יבגוד בו בצורה מחפירה כזאת וינשל אותו מכל רכושו. הוא ישב על הספסל וחשב מה לעשות, כאשר התיישב לידו פועל מגושם, הוציא את ארוחת הערב שלו והחל לאכול. אנדי הביט בו וחש לפתע את הרעב המקרקר בבטנו. הפועל הסתכל עליו בחזרה ואמר: 'מה אתך בחור? אתה נראה רעב, רוצה גם לאכול? !' ריילי הנהן בראשו והפועל הוציא מתיקו כריך נוסף והושיט אותו לריילי. והוא אכל אותו בתיאבון. 'האם אתה מחפש עבודה? !' שאל הפועל 'אצלנו במפעל התפנתה משרה ואני חושב שבחור כמוך יוכל להתאים לעבודה כזאת. . .'
'מה העבודה? !' שאל ריילי. 'העבודה הינה במפעל של שימורי מזון, תפקידך יהיה להטעין את קופסאות השימורים על גבי המשאיות. . .' העבודה נשמעה לריילי קשה ומפרכת, אך לא הייתה לו ברירה אחרת. 'אני צריך מקום לישון בו, האם יש אפשרות ללינה שם הערב? !' שאל ריילי 'לא, אבל אני מכיר מקום שתוכל לישון בו ללא תשלום עד שתסתדר עם המשכורת. . .' אמר הפועל וטפח על שכמו בחביבות. ריילי קיווה להתחיל לעבוד כדי לחסוך מספיק כסף לשכור לעצמו עורכי דין שיוכלו להוכיח את נוכלותו של אנדי ולהשיב את כספו בחזרה. הוא הצטרף לפועל והחל לעבוד בבית החרושת, עם הזמן הכיר ידידים נוספים שסייעו לו, חבר אחד הלווה לו כסף עד המשכורת הראשונה, השני הזמין אותו לביתו לאכול כמעט מדי יום. החברים הזמינו אותו להצטרף לבילויים והוא למד לחייך מחדש, לצחוק וליהנות מכל רגע. לאחר מספר חודשים הוא למד לעבוד ולשמוח בעבודתו על אף שהעבודה הייתה קשה ומפרכת, הוא הרגיש שהוא עושה את הדבר הנכון. תאבונו חזר אליו והוא למד לאהוב את החיים מחדש.
לאחר חצי שנה של עבודה, הכיר לו אחד הידידים נערה בת גילו שאף היא עבדה במפעל, ולאחר תקופה קצרה החליטו השניים להתחתן. החברים מבית החרושת אספו עבורו כסף מכל הפועלים וחגגו את נישואיהם בצניעות. לאחר הטקס הפתיעו אותו החברים בלימוזינה מקושטת בפרחים, ופתחו בנסיעה חגיגית. כאשר נעצרה הלימוזינה וריילי וכלתו יצאו ממנה, הופתע ריילי לראות את כל החברים מבית החרושת עומדים בכניסה לביתו הישן ומוחאים כפיים בהתרגשות, בין האנשים נראה לפתע נרגש ומחייך. . . אנדי.
'מזל טוב' נפל על כתפיו אנדי בהתרגשות, 'ברוך הבא בחזרה לביתך מאז ומתמיד' אנדי מחה דמעות ולחש בהתרגשות באוזנו של ריילי 'אני יודע שהתקופה הזו הייתה קשה עבורך עד מאוד, חשבת שבגדתי בך, שזרקתי אותך לאשפתות והשארתי אותך ללא פרוטה. אך כל זאת עשיתי כדי להחזיר לך את שמחת החיים כדי שתוכל לפתוח בחייך דף חדש ומאושר. . .'
**
כאשר אדם דואג דאגה כנה ואמיתית לחבריו, הוא מוכן להקריב את עצמו בשבילם ואף לעשות עבורם דברים הנראים כלפי חוץ כדברים גרועים ביותר. התנהגות מעין זו אנו רואים בפרשתנו כאשר פנחס נכנס לקנא את קנאת ה' ועושה את המעשה הנכון כדי להציל את עם ישראל מכעסו של האלוקים. פנחס לא עשה חשבונות, ועל אף שלכולם הוא היה נראה כפושע, זכה לברכתו של האלוקים ולברית כהונת עולם, כי מי שעושה את הדבר הנכון במקום הנכון – גם אם זה לא נראה כך לאחרים- זוכה לעזרה משמים ולהצלחה בכל מעשה ידיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה