הרב מרדכי אליהו: יום אחד בא אלי רב אחד וביקש הסכמה על ספר שחיבר. ראיתי את הספר והיו בו דברים יפים מאוד, אבל הם היו מלוקטים כולם ממקומות אחרים. הוא ביקש הסכמה וניסיתי בכל כוחי לדחות אותו, אבל הוא לחץ מאוד וראיתי שזה יעשה לו עוגמת נפש גדולה אם לא אכתוב לו. מה עשיתי? כתבתי: "הספר הזה – כל עמוד ועמוד מלא דבש", והוא היה שמח ביותר על זה.
רב אחד שהכירו ביקש ממנו לראות את ההסכמה שלי, והתפלא על הנוסח שכתבתי לו, ושאל אותי "מה זה כתב הרב עליו שהתורה שלו כמו דבש?". אמרתי לו, יש הבדל בין החלב שמייצרת הבהמה מאכילת עשב לבין הדבורה שלוקטת צוף מהפרחים ומוציאה דבש. היא לא מוציאה כלום מגופה, אלא מעבדת את הצוף שהיא לוקטת ומביאה אותו לכוורת. כך האדם הזה לא חידש כלום, רק ליקט ועיבד את הדברים ששמע מאחרים. לכן כתבתי לו כך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה