מדבריו של מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ״ל כולל סיפור אישי על הסמכתו בידי הרב עוזיאל:
. . . ביחס למידותיו אספר לכם - באתי אליו כדי שיחתום לי על תעודת הסמכה באיסור והיתר, ואז היה הנוהג שראש הישיבה מו״ר רבי עזרא עטיה זצ״ל חותם והוא מאשר. לפני שנכנסתי אליו שאל אותי ידידי היקר רבי חיים דוד הלוי, אם אני מוכן להכנס אליו ולדבר איתו דברי תורה, ולהבחן עליהם. אמרתי לו: אני מוכן לכך, ובבדיחותא שאלתי אותו: ומה יצא לי מזה? בכל אופן נכנסתי אליו ביראת כבוד, באימה, ובפחד, הוא יושב ומתחיל לדבר עימי כאב המדבר אל בנו. באיזו עדינות, באיזו אהבה, ממש קירוב לבבות. הוא שאל שאלה ואני עניתי לו, הוא שאל עוד שאלה ואני מתחיל להסתפק, הוא אמר לי: תעלה על הסולם בקומה הרביעית בספר החמישי הנמצא למעלה ותביא אותו, שמו כך וכך. אני עולה ופותח את הספר, וקורא שם ובאמת רואה אני שמחבר הספר מביא את השאלה ששאל אותי ונשאר בצריך עיון. אמר לי הרב עוזיאל: כשם שאתה לא ידעת, גם הספר הזה לא ידע, אל תחשוש, הנה גם הוא אומר צריך עיון. לאחר מכן המשיך לשאול אותי עוד כמה שאלות עד שסיים. יצאתי מחדרו ואז אמר לי ידידי היקר, הרב חיים דוד הלוי ה' ישמרהו ויחייהו: תבוא מחר. שאלתי אותו: מדוע, הרי כולם באים עם התעודה והוא בוחן אותם וחותם מיד? אמר לי: בכל זאת תבוא מחר. טוב, למחרת אישור ההסמכה, על הבלנק של כבוד הרב הראשי, הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל - תעודה מיוחדת ולא רק חתימה למטה. ובתעודה זו כתב גם דברי תורה. יצאתי ואמרתי לרבי חיים דוד: זו מלאכתך. אמר לי: לא, אלא זה בגלל שהרב מאוד חיבב אותך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה