בית ספר לזוגיות:
מספר ימים לאחר שהתחתנתי, באנו אני וזוגתי לבקר את סבא וסבתא. היה זה בבוקר אחר התפילה. שתיתם משהו? שאל סבא. ושלח אותי להכין לאשתי שתיה חמה. כששמע ששאלתי אותה כמה סוכר וכמה קפה, הוכיח אותי בחיבה ואמר לי שבעל אמור לדעת מה אישתו אוהבת בלי שתצטרך לומר לו. . .
בית הספר לזוגיות היה בבית של סבא וסבתא. כל אחד מהם אהב ודאג לשני לפני כל דבר בעולם. אין סוף סיפורים אפשר לספר. באחד מימי שישי נחתכה סבתא בידה ולא יכלה לבשל לשבת. הרב הושיב אותה על כסא במטבח ולקח פיקוד: "אני שוטף כלים, אתה מקלף תפו״א". "תשרה חומוס, אני אכין טחינה". ובמשך כל העבודה היה משחיל משפטים בשבחה של "הרבנית שלו". "אנחנו צריכים להתאמץ מאוד ואולי נצליח לבשל טעים כמו הרבנית". "איך את מצליחה לעשות את כל המלאכה לבדך כל פעם?" והרבנית שומעת ומתענגת.
כזה היה סבא. מי יתן לנו חליפתו. (הרב אלעד אליהו, נכדו של הרב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה