מסופר על הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ''ל שמרבית ימיו הוא נסע באוטובוס בדרכו לישיבה בה הוא לימד.
פעם אחת הוא עלה לאוטובוס וישב באחד המקומות. בתחנה הבאה עלתה אישה בלבוש לא צנוע והתיישבה... ליד הרב.
הרב צלצל בפעמון וירד בתחנה הסמוכה, ושם המתין לאוטובוס נוסף שיסיע אותו למחוז חפצו.
תלמיד של הרב שראה את כל המעשה שאל את הרב מדוע הוא נהג כפי שנהג?
השיב לו הרב: היו לי מספר אפשרויות:
א. להמשיך לשבת במקומי ולהתעלם מהאישה.
ב. לקום ללכת לסוף האוטובוס ולשבת שם או להמשיך את הנסיעה בעמידה.
לנהוג כמו האפשרות הראשונה זה בלתי אפשרי, אם הייתי נשאר לשבת במקום בו אישה לא צנועה יושבת לידי, יש בזה חילול השם מצד מי שרואה אותי יושב לידה.
גם האפשרות השניה אינה טובה, אם הייתי קם ועובר לסוף או עומד אז האישה היתה תופסת שהכל נעשה בגללה, והיא אולי היתה נפגעת ממני.
וכי מפני שהיא לא נוהגת בצניעות מותרת לפגוע בה – בבת ישראל?
אז בחרתי באפשרות השלישית וירדתי מהאוטובוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה