בעיר לובלין היה מוכר ירקות פשוט ושמו אברהם.
רבי שלמה לוריא המכונה בקיצור המהרש''ל שהיה הרב של העיר לובלין לפני למעלה מארבע מאות שנה, למד תורה והתעמק בסוגיה עמוקה ומסובכת מאד בתלמוד. היתה לו שאלה אבל הוא לא הצליח למצוא לה תשובה.
מתחתיו התגורר אברהם מוכר הירקות ולפתע שומע המהרש''ל את קולו של אברהם מוכר הירקות.
אברהם למד את אותה סוגיה שלמד המהרש''ל הוא שאל את עצמו את השאלה הקשה שהעסיקה את המהרש''ל ולהפתעת המהרש''ל הוא תירץ את השאלה בצורה נפלאה.
מסתבר שהיהודי הזה הסתיר את עצמו במשך שנים וכולם חשבו שהוא מוכר ירקות פשוט.
המהרש''ל ירד לביתו של אברהם מוכר הירקות וביקש ממנו לגלות את מדריגותיו בתורה אך אברהם סירב.
המהרש''ל אמר לו שכיון שזה לטובת עם ישראל הוא גוזר עליו בגזירת רב המקום לגלות מי הוא ומה הוא כדי לדעת את דרגתו האמיתית של הירקן.
אברהם לא היה יכול לסרב והוא גילה למהרש''ל על ידיעותיו בתורה ועל מדריגתו.
לפני מותו השאיר המהרש''ל צוואה ובה הוא ביקש מפרנסי קהילת לובלין למנות את אברהם מוכר הירקות כרב העיר.
לובלין היתה עיר בה היו יהודים רבים ובכל הדורות רב העיר היה מגדולי ישראל כדוגמת המהרש''ל.
מנהיגי הקהילה נדהמו מהצוואה והם נגשו למוכר הירקות ובקשו ממנו להיות רב העיר.
אברהם ניסה להתחמק אך מנהיגי הקהילה הראו לו את הצוואה והוא הסכים.
מנהיגי הקהילה הלבישו אותו בבגדים מכובדים כראוי לרב העיר לובלין והכתירו אותו ברוב עם והדרת מלך.
(עלינו לשבח)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה