ענוותנותו של רבי עזרא

ענוותנותו של רבי עזרא

אחד הדברים המעניינים והייחודיים ביותר שבלטו אצל רבי עזרא הייתה הענווה הנדירה שבלטה במיוחד באישיותו הגדולה, ועל אף כל גדולתו שהיה בקי מופלא בשילוב עמקות נדירה בכל חלקי התורה ממש, הרי שעם כל זאת היה מתהלך כעניו וכפשוט בין הפשוטים ללא שום גוזמא. סיפור מעניין לשם דוגמא נחקק בקרבי וכך היה המעשה:

היו תלמידים בישיבה שהגיעו חו״ל בכדי ללמוד בישיבה. בערב החג נכנסו אותם בחורים למעונו של רבה של ירושלים מרן הג״ר צבי פסח פרנק זצוק״ל בכדי לשאול בדעת תורתו האם עליהם לנהוג כבני חו״ל ולשמור את דיני היו״ט שני של גלויות אם לאו. מרן הגרצ״פ פרנק זצ״ל נענה לבחורים ואמר להם כי עליהם לשמור יו״ט שני של גלויות כדין בני חו״ל. למעשה הרי הספרדים לא נוהגים כן, וכנראה שמרן הגרצ״פ לא ידע מכך שאין הספרדים נוהגים כן.

לאחר ששמעו את דעתו בנדון חזרו הבחורים לישיבה. במהלך החג נכנסו הבחורים לחדרו של רבי עזרא זצ״ל להתברך מפיו בברכת החג, והנה כששמע רבי עזרא מהבחורים שהם רוצים לקיים את החג יומיים כבני חו״ל וכפי שפסקו של הגרצ״פ פרנק, התפלא רבי עזרא על כך ביותר שהרי אצל הספרדים לא נהוג הכי. אך בינתיים המשיך לשוחח עימהם ואף סיפר להם סיפורים כדרכו בכל חג וחג לשבת ולשוחח עם תלמידיו, ובכך היה מחדיר בהם תמיד מושגים של אהבת תורה ויר״ש. אך בד בבד מיד שלח רבי עזרא את אחד מבניו להג״ר צבי פסח לשאול אותו ואף לבקש הימנו רשות שיוכל לפסוק אחרת כפי הפסק שפסק, ולומר לבחורים שבני ספרד נוהגים אחרת ועליהם לנהוג בדיני יו״ט יום אחד בלבד וכבני אר״י.

כשהגיע בנו של רבי עזרא לבית הגרצ״פ עם שאלתו בשליחות אביו, עמד הגרצ״פ משתומם אל מול שאלתו, בהתבטאו לפניו: "האם אביך 'חכם עזרא' צריך לבקש ממני רשות לפסוק אחרת ממני? הרי הוא ענק שבענקים בתורה ואף מוסמך להוראה מגדולי עולם שהסמיכוהו לכך. ודאי וללא כל ספק יש בכוחו הגדול לפסוק אחרת מהפסק שפסקתי." בהוסיפו שהוא הרי שולט בכל חלקי התורה ויודעם על בוריים ממש. הגרצ״פ אף נענה לבנו של רבי עזרא בהתנצלות ואמר לו כי הוא פסק כך מכיון שהוא לא היה מודע שהספרדים נוהגים אחרת בדין יו״ט שני.

זכורני כי בשעת מעשה ששמעתי על כך יצאתי מההתפעלות מענוותנותו המיוחדת של רבי עזרא שביקש מבנו לשאול רשות לפסוק אחרת מהרב פרנק. חשבתי לעצמי: האם ראש הישיבה שכל התורה כולה שגורה בפיו לא יכול לפסוק אחרת, ובמיוחד שבני ספרד נהגו בזה שלא כמנהג האשכנזים? אך בעצם זו אכן הייתה תמיד גדלותו וייחודיותו של רבי עזרא, שעל אף גדלותו ועמקותו בתורה, היה בטל ומבוטל ממש בפני כל תלמיד חכם וגדול בתורה. ועל כן לרוב צדקותו וענוותנותו שלח את בנו להרב פרנק לשאול שאלה זו.