פת במלח תאכל
אני זוכר כי בצעירותי שמעתי מאחד התלמידים שלמדו בישיבה ששמע מאחד הזקנים סיפור נורא המעיד על התמדתו בתורה מתוך הדחק עוד בימי בחרות של רבי עזרא עטיה זצוק״ל. אותו תלמיד סיפר על שקיעותו בתורה של רבי עזרא כשעדיין שהה בעיר חלאב מקום מגוריו בימי בחרותו. אותו זקן סיפר לו שבמקום מגוריו בעיר חלאב שררה בימי בחרותו עניות גדולה. המצב הגיע שבקושי היה שם פת לאכול, ורבי עזרא ומשפחתו היה להם לאכול רק לחם יבש בלבד.
והנה יום אחד יעץ לרבי עזרא אחד מהמתפללים שבביהכ״נ שהיה חפץ בטובתו שאולי הוא יוכל לטבול את לחמו היבש בשמן של הנרות המודלקים בביהכ״נ, ובכך ירגיש קצת יותר טוב. אך רבי עזרא החליט שדבר זה צריך שאלת רב אם זה לא נקרא מועל בכספי הקדש חלילה.
עכ״פ מעובדה זאת אנו למדים על המצב הקשה ששרר באותה תקופה, כאשר למד תורה ממש מתוך הדחק באוכלו לחם יבש. וסיפרו על רבי עזרא כי בתקופה הקשה הזאת היה עמל בתורה בכל כוחו, ואף היה ישן בלילות על הספסלים בביהכ״נ לרוב התמדתו, שהיה נופל מותש ונרדם לאחר שעות רבות של יגיעה בתורה. ובשום פנים ואופן לא התפתה רבי עזרא לצאת לעבוד ולהרוויח קצת כסף כשאר חבריו בני גילו, אשר לרוב לחצם לא היו מסוגלים לעמוד במצבם הקשה והיו יוצאים קצת לעבוד למחייתם. אך הוא היה כל כולו שקוע בים התלמוד והתגבר על מכאוביו מתוך ביטחון ואמונה שלמה בהשי״ת שיעזור לו להמציא לו מחייתו.
וכך גדל רבי עזרא ועמל בתורה על אף כל הקשיים שעמדו לו. וכנראה שבזכות מסירותו בתורה בבחינת "תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי" לגדול ולצמוח כאחד מגאוני הדור וראש חכמי ספרד בדור האחרון, כאשר כל בני עדות המזרח חייבים לרבי עזרא את תורתם. כי ממנו יתד ופינה לכל הישיבות הספרדיות בדורנו, ובצדק ניתן להמליץ עליו: "אלמלי עזרא נשתכחה תורה מישראל."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה